מי אמר שאין יצירתיות פוליטית?

רגע אחרי העצרת  "מכל העולם באים לישראל כדי ללמוד יצירתיות טכנולוגית, אבל אף אחד לא בא לכאן כדי ללמוד יצירתיות פוליטית...דווקא כשזה מגיע להתמודדות עם הבעיות הכי בוערות שלנו - ובראשן הסכסוך הכואב עם הפלסטינים - אז היצירתיות הפוליטית נעלמת." כך התנסח דר' מיכה גודמן בעצרת הזיכרון השנתית להירצחו של יצחק רבין ז"ל. האמת היא, שישראל לא נעדרת יצירתיות פוליטית,…

קרא עוד...
מי אמר שאין יצירתיות פוליטית?

המופת של שבח: בית הספר שבח מופת חוגג חצי יובל

משבחים אותנו גם בכנסת ביום רביעי, 25 באוקטובר, התקיים בכנסת ישראל אירוע הצדעה לציון 25 שנה להקמת ביה"ס שבח-מופת. יוזמת האירוע והמארחת הייתה סגנית יו"ר הכנסת, חה"כ טלי פלוסקוב. באירוע נכחו המורים שייסדו את מסלול מופת ולימדו בו לאורך השנים, בוגרים ותלמידים מן ההווה. יעקב מוזגנוב וזאב גייזל שהגו את רעיון מופת בראשית שנות ה-90, סיפרו בהתרגשות על החלום והגשמתו…

קרא עוד...
המופת של שבח: בית הספר שבח מופת חוגג חצי יובל

השקה חגיגית למיזם סל-אביב מוז"א במסלול הרב תחומי ניבים יוצאים מהכלים

מאת: רפאלה בלס בשבוע שעבר הושק במוזאון ארץ ישראל בתל אביב מסלול "ניבים יוצאים מהכלים". מדובר במסלול תיירות מונגש מבוססQR -קודים, במסגרת מיזם Cell Aviv (תל אביב בסלולארי) המשותף לבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א, לבית ספר און לחינוך מיוחד ולמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. המיזם כולו עוסק בתרבות החומרית בתקופת האבות, יוצר קישור בין סיפורי האבות,…

קרא עוד...
השקה חגיגית למיזם סל-אביב מוז

גזענות לא פותרים ביום אחד, גם לא יושבים על הגדר

תלמידי תיכון רב תחומי שבח מופת בתל אביב ביום נגד גזענות מאת: רעי צדוק, כיתה ט'1 ב27 באפריל האחרון נערך בבית הספר שבח מופת בתל אביב יום נגד גזענות, ששכבה ח' ארגנה בעקבות שיעורי תרבות ישראל. במהלך יום זה נערכו סדנאות בנושא גזענות לשכבת ז'. הסדנאות עצמן עסקו בגזענות שחוות מספר קהילות בחברה הישראלית. כל קבוצה ערכה סדנה באורך של…

קרא עוד...
גזענות לא פותרים ביום אחד, גם לא יושבים על הגדר

הרב תחומי שבח מופת במאיון העליון של בתי הספר בארץ

התיכון הניסויי הרב תחומי שבח מופת דורג במאיון העליון של בתי הספר בארץ מבחינת תוצאות בחינות הבגרות, זהו הישג גדול לבית הספר וזו לו השנה השנייה בה בית הספר מציג 100 אחוזי בגרות ברציפות. הישג זה מצטרף לשורה של השגים אחרים בתחומים רבים כמו יצוג ישראל בתחרות הבינלאומית ליזמות  בה זכו תלמידי שבח מופת במקום הראשון מבין 29 מדינות שהשתתפו.…

קרא עוד...
הרב תחומי שבח מופת במאיון העליון של בתי הספר בארץ

יצאנו להשתלמות

אורי גרוסמן משלחת מורים מבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת תל אביב יצאה להשתלמות בניו יורק. המטרה: הטמעה של שיטות הוראה חדשניות. תודה לקרן גוטסמן ולעמותת "תובנות בחינוך". איך אומרים למידה משמעותית באמריקאית? היינו קבוצה של אנשים מכל מיני מדינות, אבל כולם היו מארצות הברית חוץ ממני. התרגלתי כבר לחשוב על ארצות הברית כאימפריה, ולא כמדינה. ישבנו על…

קרא עוד...
יצאנו להשתלמות

חיפוש באתר...

רשת עמל

החלה ההרשמה לשנה"ל תשע"ח - ימים פתוחים

open day

הצטרפו לנבחרת השוחרים

navy2

מגמות טכנולוגיות

edub

אורי גרוסמן

IMG 20170710 161328משלחת מורים מבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת תל אביב יצאה להשתלמות בניו יורק. המטרה: הטמעה של שיטות הוראה חדשניות. תודה לקרן גוטסמן ולעמותת "תובנות בחינוך".

איך אומרים למידה משמעותית באמריקאית?

היינו קבוצה של אנשים מכל מיני מדינות, אבל כולם היו מארצות הברית חוץ ממני. התרגלתי כבר לחשוב על ארצות הברית כאימפריה, ולא כמדינה. ישבנו על כיסאות עץ רחבים סביב שולחן עצום בגודלו, כל אחד עם המחברת שלו שהמילים Bard College מתנוססות על כריכתה הקדמית בגאווה. המחברות ניתנו לנו במתנה כשרק הגענו לכפר המוריק, המרוחק כשעה ממנהטן. דפי המחברת עדיין ריקים, אך הם עומדים ממש בזה הרגע להתמלא.

המנחה נותנת לנו חמש דקות לכתוב כל העולה על רוחנו, באנגלית. דבר מתמיה; הפס הוורוד שמסמן את שולי העמוד, נמצא די רחוק מחורי הכריכה. מסקנה מהירה ואופטימית: יש פחות חלל ריק שצריך למלא במילים. לאחר רגע עולה עוד מחשבה: יש הרבה מקום בצד, בין הפס הוורוד וחורי הכריכה. שם אפשר לכתוב גם את השטויות הכי גדולות. זה האזור שבו טעות לא נחשבת טעות, ואי אפשר להיפסל. מחשבה שלישית: המנחה אמרה שיש חמש דקות לכתוב. היא לא אמרה למלא את הדף…

העיניים נשלחות אל חבריי לשולחן הלימודים העצום. העט שלהם רוקדת על הדף בקצב לטיני מתקדם. החבר'ה רציניים. אוקי, אני היחידה ששפת האם שלה איננה אנגלית. יסלחו לי אם אכתוב פחות. ביום הראשון להשתלמות המוח פעל בנחישות כדי לחפש דרכי מילוט מהחובה להתמודד, להתגבר, להתבגר, ללמוד משהו חדש.

הקיר הוא לא חבר

זו הייתה השתלמות קיץ למורים מכל העולם שעסקה בשיטות הוראה חדשניות, או ליתר דיוק, בטכניקה שמפתחת חשיבה עצמאית דרך כתיבה. המשלחת מישראל כללה שבעה אנשי חינוך, כולם מבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת תל אביב. כולם למעט אחת. האחת, יוצאת הדופן, היתה קארן טל, מייסדת ומנהלת העמותה "תובנות בחינוך". באמצעות העמותה מתרחש הרבה מהקסם בבתי-ספר ישראליים שונים. מוסדות המתמודדים עם אתגרים רבים הופכים למעוזים של חדשנות מעוררת השראה. המשלחת שלנו הייתה חלק מתהליך שהתחיל כבר לפני כמה שנים, במסגרתו בית הספר חבר לעמותה.

קרן גוטסמן, שנציגה הוא הפרופ' לחינוך, דוד הרמן, מהווה חלק מגרעין המייסדים של "תובנות בחינוך". פרופ' הרמן מדגיש את הצורך בפיתוח דרכי חשיבה והקניית שיטות לימוד חדשניות שיעמדו בהלימה לצרכי המאה ה- 21. כשהציע להוביל פיילוט ראשוני באחד מבתי הספר בהם פועלת "תובנות בחינוך", הבחירה בבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת הייתה טבעית. מנהל בית הספר, מקס סיוון, נרתם בהתלהבות רבה, והפיילוט המשותף יצא לדרך. קולג' Bard נבחר כמוסד שמכשיר מורים וסטודנטים בלימוד פדגוגיות חדשניות.

Actions speak louder

אפשר לומר שזו מהפכה שקטה שעלתה מהשטח. תוך כדי מעשה יומיומי לשינוי בפועל, בזמן אמת, היא ממשיכה לצמוח ולחלחל. בית הספר שלנו היה בית הספר הראשון שהשינוי החל לפעום בו, ומאז הפך לדגל. המהלך הפדגוגי הזה הוא חלק מתפיסה פדגוגית רחבה של בית הספר לפיה התלמידים צריכים להיות פעילים בלמידה, ולא לשבת כמו בולי עץ מול מורה שמדברת...לקירות? הגישה דוגלת בלמידה רב תחומית, חדשנות פדגוגית וטכנולוגית והשתלבות בסביבה, בחברה ובעולם האמיתי.

קירות נשברו כדי לפעור אותו חלל ריק, גם מטאפורי, שהתלמידים ממלאים ברעיונות. חלונות שקופים נקבעו בכיתות הסמוכות. פניהם אל מרחב הלמידה הפתוח. הקירות הרבים שנשארו על עומדם לא עצרו בעד הרוח החדשה שנשבה פנימה. זו התכתבה עם המודל של  High Tech High בארצות הברית. רשת עמל ייבאה את המודל הזה לבתי הספר שלה, וביניהם בית ספרנו. די מהר התוצרים של הלמידה מהסוג החדש החלו להופיע ולזכות את בית-הספר בפרסים.

אפשר לחשוב

אז יצאנו ללמוד, והפכנו בכך ליבואנים של טכנולוגיה חדשה. "אתם צריכים שיהיו לכם ענקים"- אמרה לנו מנחת הסדנה- "כדי שתוכלו ללמוד מהם." היא התכוונה לכותבים הגדולים, ורמזה לנו לקרוא את הטקסטים שלהם באותה צורה שבה מרגלים תעשייתיים מבקרים במפעל. אנחנו קוראים, אך בעצם לומדים איך לכתוב. אנחנו כותבים, אבל בעצם לומדים לחשוב. אנחנו קוראים מה שכתבנו, ובעצם מגלים את דרכי החשיבה שלנו. לומדים על עצמינו. לומדים על למידה. המשלחת שלנו התפצלה לסדנאות שונות עם מנחים שונים. בהפסקות יכולנו להחליף רשמים וחוויות. כל יום לימודים התחיל בתשע בבוקר והסתיים בארבע אחר-הצהריים. היו שיעורי-בית. לא היו תירוצים, ולא התנצלויות. אנחנו היינו שם, פיזית ומנטלית.

בקבוצה שלי היו שלושה אנשי-צבא שסיפרו על השירות שעשו באפגניסטן ובעיראק, על הטראומה של ה-9/11, על הלקחים שנצברו במבט לאחור, על האסימונים שנפלו. היום הם מדריכים חיילים אחרים, ועדיין חשוב להם לשבת בקולג' לחינוך ולקרוא טקסטים חצי-ספרותיים חצי-עיוניים, לבטח היסטוריים. חשוב להם ללמוד מענקי התרבות שלהם, לקרוא, לכתוב, לחשוב. הם מנהלים שני בלוגים באינטרנט, האחד חדשותי והשני סאטירי. ובעצם, למה זה מפליא אותי כל כך שאנשים עם רישיון לנשק ואחריות על חיים של אחרים, מקדישים זמן לחשיבה עמוקה, ללמידה משמעותית ולכתיבה? האם זו לא אמורה להיות ברירת המחדל?

טראמפ לא מייצג

הרכבת התחתית של ניו-יורק מכתיבה קצב חיים מהיר. במנהטן אנשים לא עוצרים לרגע, הם הולכים מהר. אם תעמדו לרגע, עלולה להתרחש תאונת שרשרת. רק התיירים באמת יושבים בסטארבקס, האמריקאים לוקחים איתם את הקפה לדרך. אחרי יום עבודה ארוך, לאחר שחזרו לברוקלין, תוכלו לראות אותם תוך שעה בבגדי ספורט על אופניים או בריצה בשבילי הפארק. זו המהירות של העולם החדש. ובכל זאת, כשאתם עולים על הסב-ווי, יושב מולכם (או עומד) אדם קורא בספר. כן כן, אותו מוצר עתיק, שלדעת היסטוריונים רבים, הוא שחולל את המהפכה הטכנולוגית, המדעית והתעשייתית של העת החדשה.

אמריקאים אוהבים לקרוא. הם אוהבים לקרוא ספרים. זה מעשיר את עולמם האישי. הם אוהבים לחשוב על מה שאמרו גיבורי התרבות של הדורות הקודמים. הם מבינים שהם אימפריה העומדת על כתפי ענקים, ויש להם מה ללמוד מאבות אבותיהם. והם אוהבים גם להתכתב איתם, ולדמיין עבר ועתיד. וכשהם יורדים מהרכבת בתחנה שלהם, הם ממשיכים לחולל את השינוי של העידן הדיגיטלי. 

אומרים שבארצות הברית עסוקים בלעשות כסף, ואולי זה נכון, אבל רק באופן חלקי. מסתבר שהציוויליזציה המערבית כוללת גם גינות קהילתיות, שכונות מגורים שיש בהן דו-קיום בין-גזעי הדוק, פרויקטים למגורים עבור חסרי-בית, הרבה אמנות רחוב, אדיבות אינסופית, חשיבה על האחר, שיפור עצמי מתמיד, חינוך. הרי הכל מתחיל מחינוך.

חזרנו בגדול

בעברית העט כותבת מהר יותר (עכשיו גם באנגלית). המוח רץ, אבל הוא כבר לא בורח. בשנת הלימודים התשע"ח יהיה הרבה חדש. חזרנו לישראל חדורים אף יותר ממקודם ברוח המהפכנית הנערית שלנו, מצוידים בכלים חדשים שיגרמו לתלמידים שלנו להעפיל לרמות חדשות של מחשבה, תעוזה, דמיון ועשייה. לא תהיה להם ברירה; חמש דקות מול דף ריק ושוליים רחבים זו רק ההתחלה.     

      

 כתבה: אורי גרוסמן