מי אמר שאין יצירתיות פוליטית?

רגע אחרי העצרת  "מכל העולם באים לישראל כדי ללמוד יצירתיות טכנולוגית, אבל אף אחד לא בא לכאן כדי ללמוד יצירתיות פוליטית...דווקא כשזה מגיע להתמודדות עם הבעיות הכי בוערות שלנו - ובראשן הסכסוך הכואב עם הפלסטינים - אז היצירתיות הפוליטית נעלמת." כך התנסח דר' מיכה גודמן בעצרת הזיכרון השנתית להירצחו של יצחק רבין ז"ל. האמת היא, שישראל לא נעדרת יצירתיות פוליטית,…

קרא עוד...
מי אמר שאין יצירתיות פוליטית?

המופת של שבח: בית הספר שבח מופת חוגג חצי יובל

משבחים אותנו גם בכנסת ביום רביעי, 25 באוקטובר, התקיים בכנסת ישראל אירוע הצדעה לציון 25 שנה להקמת ביה"ס שבח-מופת. יוזמת האירוע והמארחת הייתה סגנית יו"ר הכנסת, חה"כ טלי פלוסקוב. באירוע נכחו המורים שייסדו את מסלול מופת ולימדו בו לאורך השנים, בוגרים ותלמידים מן ההווה. יעקב מוזגנוב וזאב גייזל שהגו את רעיון מופת בראשית שנות ה-90, סיפרו בהתרגשות על החלום והגשמתו…

קרא עוד...
המופת של שבח: בית הספר שבח מופת חוגג חצי יובל

השקה חגיגית למיזם סל-אביב מוז"א במסלול הרב תחומי ניבים יוצאים מהכלים

מאת: רפאלה בלס בשבוע שעבר הושק במוזאון ארץ ישראל בתל אביב מסלול "ניבים יוצאים מהכלים". מדובר במסלול תיירות מונגש מבוססQR -קודים, במסגרת מיזם Cell Aviv (תל אביב בסלולארי) המשותף לבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א, לבית ספר און לחינוך מיוחד ולמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. המיזם כולו עוסק בתרבות החומרית בתקופת האבות, יוצר קישור בין סיפורי האבות,…

קרא עוד...
השקה חגיגית למיזם סל-אביב מוז

גזענות לא פותרים ביום אחד, גם לא יושבים על הגדר

תלמידי תיכון רב תחומי שבח מופת בתל אביב ביום נגד גזענות מאת: רעי צדוק, כיתה ט'1 ב27 באפריל האחרון נערך בבית הספר שבח מופת בתל אביב יום נגד גזענות, ששכבה ח' ארגנה בעקבות שיעורי תרבות ישראל. במהלך יום זה נערכו סדנאות בנושא גזענות לשכבת ז'. הסדנאות עצמן עסקו בגזענות שחוות מספר קהילות בחברה הישראלית. כל קבוצה ערכה סדנה באורך של…

קרא עוד...
גזענות לא פותרים ביום אחד, גם לא יושבים על הגדר

הרב תחומי שבח מופת במאיון העליון של בתי הספר בארץ

התיכון הניסויי הרב תחומי שבח מופת דורג במאיון העליון של בתי הספר בארץ מבחינת תוצאות בחינות הבגרות, זהו הישג גדול לבית הספר וזו לו השנה השנייה בה בית הספר מציג 100 אחוזי בגרות ברציפות. הישג זה מצטרף לשורה של השגים אחרים בתחומים רבים כמו יצוג ישראל בתחרות הבינלאומית ליזמות  בה זכו תלמידי שבח מופת במקום הראשון מבין 29 מדינות שהשתתפו.…

קרא עוד...
הרב תחומי שבח מופת במאיון העליון של בתי הספר בארץ

יצאנו להשתלמות

אורי גרוסמן משלחת מורים מבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת תל אביב יצאה להשתלמות בניו יורק. המטרה: הטמעה של שיטות הוראה חדשניות. תודה לקרן גוטסמן ולעמותת "תובנות בחינוך". איך אומרים למידה משמעותית באמריקאית? היינו קבוצה של אנשים מכל מיני מדינות, אבל כולם היו מארצות הברית חוץ ממני. התרגלתי כבר לחשוב על ארצות הברית כאימפריה, ולא כמדינה. ישבנו על…

קרא עוד...
יצאנו להשתלמות

חיפוש באתר...

רשת עמל

החלה ההרשמה לשנה"ל תשע"ח - ימים פתוחים

open day

הצטרפו לנבחרת השוחרים

navy2

מגמות טכנולוגיות

edub

רגע אחרי העצרת 

"מכל העולם באים לישראל כדי ללמוד יצירתיות טכנולוגית, אבל אף אחד לא בא לכאן כדי ללמוד יצירתיות פוליטית...דווקא כשזה מגיע להתמודדות עם הבעיות הכי בוערות שלנו - ובראשן הסכסוך הכואב עם הפלסטינים - אז היצירתיות הפוליטית נעלמת." כך התנסח דר' מיכה גודמן בעצרת הזיכרון השנתית להירצחו של יצחק רבין ז"ל. האמת היא, שישראל לא נעדרת יצירתיות פוליטית, אלא שקשה לראות אותה בצמרת הממוסכת של בעלי הדעות הפוליטיות. נבחרי ציבור דואגים כל כך להיראות ולהישמע בכל כלי התקשורת, אך יותר ממה שהם מייצגים את ציבור האזרחים, הם מסתירים אותו.

הדור שלא הכיר את רבין

השנה בשיעורי אזרחות באחת מכיתות ט' שלנו התפתח דיון סביב נושא הסכסוך היהודי-פלסטיני. למרבה הפלא, התלמידים לא קיללו ולא התלהמו, אף כי הנושא כואב ובוער. בתהליך שארך מספר שבועות נחשפו התלמידים לצדדים השונים של הבעיה והתוודעו לגודלה ולמורכבותה. השיא של הלימוד הגיע לאחר צפייה בסרט "בית לחם". הסרט מגולל את סיפורו של נער פלסטיני מבית לחם, המשתף פעולה עם איש שב"כ ישראלי, בניסיון למנוע את הפיגוע הבא. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי ותחקיר מעמיק. הוא מכניס את הצופה לתוך השטח הפלסטיני, חושף בפניו את בעיית הכנופיות והשחיתות הפוליטית, ומעלה את הדילמה הקשה של עתיד הנוער הפלסטיני.

איך יוצאים מהבוץ המדיני?

innovation

התוצאה המיידית של הצפייה ב"בית לחם" הייתה שתיקה. הם ואני, התלמידים והמורה, עמדנו יחד נבוכים לנוכח המבוך המפותל שמתחבא מאחורי הכותרת הגדולה: סכסוך יהודי-פלסטיני. שאלתי אותם: "איך יוצאים מהבוץ הזה?" התשובות הרגילות עלו מחדש: היפרדות, סיפוח. אותו יום חזרתי הביתה עמוסת מחשבות. חשבתי על הנוער שלנו, על המתבגרים הישראלים. הרגשתי אשמה כלפיהם, על כך שהדור שלי לא "סידר אחריו את החדר". אנחנו משאירים להם כל כך הרבה לכלוך. יחד עם זאת, אשמה אף פעם לא עזרה לי לקום ולנקות או לעשות את הכביסה. בערב קיבלתי החלטה- מחר אני מלמדת את התלמידים שלי איך פותרים בעיה מורכבת.

 

 כמו במתמטיקה

וכך היה. תלמידי כיתה ט'2 ישבו בשיעור אזרחות בחצי גורן, כמו בכל שיעור אחר שלנו, אך הפעם הם היו גם מנהיגים, מקבלי החלטות. הצגנו את הבעיה על הלוח, אך הפעם פירקנו אותה לגורמים השונים, כמו שעושים במשוואה מסובכת במתמטיקה. אחרי שפירקנו את הקובייה ההונגרית הזאת, התלמידים זיהו שיש מכנה משותף להרבה מאד מהבעיות הקטנות המאכלסות את המשוואה המורכבת. הם אמרו לי- "במקום להסתכל קדימה, כל הזמן מסתכלים אחורה, על העבר. זאת הבעיה."

העיקר הבריאות

הבנתי שאנחנו בשלב קביעת עקרונות הפעולה. הכלל הראשון שקבענו היה: בשיחות עם הפלסטינים מדברים רק על העתיד. דווקא בשלב הזה הצעתי להם גם להיעזר באוצרות העבר, כמקורות כוח ולא כמחוללי ריב. הבאתי להם את רוסו, למשל, שהזכיר לקהל קוראיו שאנשים נולדים כשאין להם עדיין זהות פוליטית או לאומית, מקצועית או דתית. כל מה שילדים רוצים זה לגדול, להתפתח, ללמוד ולהיות בריאים, והדבר שצריך להכשיר אותם אליו הוא- החיים עצמם. חשבנו על אותו נער פלסטיני, שאביו העדיף שילך לבית-ספר או שיעבוד אצל דודו, והזהיר אותו שלא יבוא במגע עם כנופיות טרור. ואז התלמידים קבעו כלל שני לעקרונות הפעולה שלנו: חינוך הוא חובה.

לומדים לחיות, יחד

בסופו של השיעור חשבנו על אפשרות אחת לפיתרון: להחליף את איש השב"כ הישראלי במדריך נוער פלסטיני. הכוונה שעמדה מאחורי הפיתרון שלנו הייתה לתת לבני-נוער פלסטיניים החיים בשכונות פשע, את תנאי הסביבה המתאימים בשביל להתפתח ולצמוח, ובכך להרחיק אותם ממשחקים עם נשק ומארגוני טרור. אולי אפשר מכאן להגיע לעוד כלל: פלסטינים ויהודים לא צריכים לחבב אחד את השני, אך לפני שיוכלו לחיות יחד, הם קודם כל צריכים ללמוד לחיות.

ועכשיו, בחזרה לבני הנוער שלנו- אם אנחנו מעוניינים ביצירתיות פוליטית, כדאי שנתחיל לדבר איתם.

 

כותבת: אורי גרוסמן, מורה לאזרחות בחטיבת ביניים "שבח מופת".