מי אמר שאין יצירתיות פוליטית?

רגע אחרי העצרת  "מכל העולם באים לישראל כדי ללמוד יצירתיות טכנולוגית, אבל אף אחד לא בא לכאן כדי ללמוד יצירתיות פוליטית...דווקא כשזה מגיע להתמודדות עם הבעיות הכי בוערות שלנו - ובראשן הסכסוך הכואב עם הפלסטינים - אז היצירתיות הפוליטית נעלמת." כך התנסח דר' מיכה גודמן בעצרת הזיכרון השנתית להירצחו של יצחק רבין ז"ל. האמת היא, שישראל לא נעדרת יצירתיות פוליטית,…

קרא עוד...
מי אמר שאין יצירתיות פוליטית?

המופת של שבח: בית הספר שבח מופת חוגג חצי יובל

משבחים אותנו גם בכנסת ביום רביעי, 25 באוקטובר, התקיים בכנסת ישראל אירוע הצדעה לציון 25 שנה להקמת ביה"ס שבח-מופת. יוזמת האירוע והמארחת הייתה סגנית יו"ר הכנסת, חה"כ טלי פלוסקוב. באירוע נכחו המורים שייסדו את מסלול מופת ולימדו בו לאורך השנים, בוגרים ותלמידים מן ההווה. יעקב מוזגנוב וזאב גייזל שהגו את רעיון מופת בראשית שנות ה-90, סיפרו בהתרגשות על החלום והגשמתו…

קרא עוד...
המופת של שבח: בית הספר שבח מופת חוגג חצי יובל

השקה חגיגית למיזם סל-אביב מוז"א במסלול הרב תחומי ניבים יוצאים מהכלים

מאת: רפאלה בלס בשבוע שעבר הושק במוזאון ארץ ישראל בתל אביב מסלול "ניבים יוצאים מהכלים". מדובר במסלול תיירות מונגש מבוססQR -קודים, במסגרת מיזם Cell Aviv (תל אביב בסלולארי) המשותף לבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א, לבית ספר און לחינוך מיוחד ולמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. המיזם כולו עוסק בתרבות החומרית בתקופת האבות, יוצר קישור בין סיפורי האבות,…

קרא עוד...
השקה חגיגית למיזם סל-אביב מוז

גזענות לא פותרים ביום אחד, גם לא יושבים על הגדר

תלמידי תיכון רב תחומי שבח מופת בתל אביב ביום נגד גזענות מאת: רעי צדוק, כיתה ט'1 ב27 באפריל האחרון נערך בבית הספר שבח מופת בתל אביב יום נגד גזענות, ששכבה ח' ארגנה בעקבות שיעורי תרבות ישראל. במהלך יום זה נערכו סדנאות בנושא גזענות לשכבת ז'. הסדנאות עצמן עסקו בגזענות שחוות מספר קהילות בחברה הישראלית. כל קבוצה ערכה סדנה באורך של…

קרא עוד...
גזענות לא פותרים ביום אחד, גם לא יושבים על הגדר

הרב תחומי שבח מופת במאיון העליון של בתי הספר בארץ

התיכון הניסויי הרב תחומי שבח מופת דורג במאיון העליון של בתי הספר בארץ מבחינת תוצאות בחינות הבגרות, זהו הישג גדול לבית הספר וזו לו השנה השנייה בה בית הספר מציג 100 אחוזי בגרות ברציפות. הישג זה מצטרף לשורה של השגים אחרים בתחומים רבים כמו יצוג ישראל בתחרות הבינלאומית ליזמות  בה זכו תלמידי שבח מופת במקום הראשון מבין 29 מדינות שהשתתפו.…

קרא עוד...
הרב תחומי שבח מופת במאיון העליון של בתי הספר בארץ

יצאנו להשתלמות

אורי גרוסמן משלחת מורים מבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת תל אביב יצאה להשתלמות בניו יורק. המטרה: הטמעה של שיטות הוראה חדשניות. תודה לקרן גוטסמן ולעמותת "תובנות בחינוך". איך אומרים למידה משמעותית באמריקאית? היינו קבוצה של אנשים מכל מיני מדינות, אבל כולם היו מארצות הברית חוץ ממני. התרגלתי כבר לחשוב על ארצות הברית כאימפריה, ולא כמדינה. ישבנו על…

קרא עוד...
יצאנו להשתלמות

חיפוש באתר...

רשת עמל

החלה ההרשמה לשנה"ל תשע"ח - ימים פתוחים

open day

צור קשר

כתובת - המסגר 7 תל אביב 67774

טלפון - 03-6883131
פקס - 03-6394889
אתר אינטרנט - http://shevach-mofet.com
דואר אלקטרוני - maxs@amalnet.k12.il

הצטרפו לנבחרת השוחרים

navy2

מגמות טכנולוגיות

edub

דירוג משתמשים: 5 / 5

Star activeStar activeStar activeStar activeStar active
 

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it., This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it., This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it., This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תקציר

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את עמדתם של מורים ותלמידים כלפי מודל שפותח בבית-הספר הניסוי שבח מופת, בשם 'פדגוגיה של למידה רבודה'. מודל זה בא לענות על אתגרי החינוך בעידן הפוסט-מודרניסטי, ומתבסס על תהליך חינוכי בשלושה שלבים: א. השתלבות הלומד במציאות הדינאמית והפלורליסטית ב. מתן פרשנות אישית למציאות בהתאם לערכים המתאימים ללומד ושאותם מעונין לאמץ ג. פעילות יוצרנית ופרו-אקטיבית חברתית, המאפשרת ביטוי הקול האישי של הלומד, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. עקרונות המודל הם עיסוק בנושאי לימוד מהותיים, גמישות בתכנית הלימודים ומרחבי הלמידה, אוטונומיה למורים ולתלמידים ודגש על יצירת תוצרים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות בעלי ערך חברתי גבוה. במחקר השתתפו 88 תלמידים בגילאי חטיבת ביניים ו-15 מורים. המחקר התבצע בשילוב שיטות כמותניות ואיכותניות. התוצאות מציגות שביעות רצון גבוהה מיישום המודל, הן של התלמידים והן של המורים. האתגרים העומדים בפני המורים הם הובלת תהליכים קבוצתיים וצורך בהכשרה בהנחיית תהליכים מבוססי פרויקט המאופיינים בתשתיות טכנולוגיות מתוחכמות. המסקנה המרכזית היא כי  קיומה של ההבטחה החינוכית והפדגוגית העומדת מאחורי שילוב טכנולוגיה תלויה ביכולת בית-הספר להוביל ולהטמיע תהליכים בכל רובדי הארגון.

מילות מפתח: חינוך בעידן הפוסט-מודרני, חינוך לערכים, טכנולוגיה בחינוך, מציאות רבודה, מחקר הערכה.ana

מבוא

על אף התמורות שהתרחשו במציאות חיינו, נראה כי מערכת החינוך עדיין ממשיכה לפעול כמערכת סגורה וחסינת שינויים. כנגזרת, גם מרבית בתי הספר ותכניות הלימודים מכשירות את הלומדים כקולטים סבילים של אמיתות שנגזרו מראש (דול, 1999), במקום יוצרים פעילים של ידע החיים בעידן פוסט-מודרניסטי ופועלים במערכת פתוחה, על פי גישות חינוכיות – אקולוגיות (קייני, 2006; לם, 2002, אבירם, 1999). אפיונים אלו יצרו פער בין המציאות שחווה הלומד בתוך בית-הספר לבין זו שמחוצה לו. הנחת היסוד היא כי חוסר הלימה זה, בין החיים בשתי המציאויות הללו עלולה לייצר לומד מבולבל, אשר אינו מפתח יכולות פענוח המציאות ובחירה מושכלת בין ערכים ופעולות בעולם המורכב ומרובה הסתירות שמחוץ לבית-הספר, ובנוסף, אינו מנצל את זמן הלמידה העומד לרשותו בבית-הספר לצורך גיבוש תפיסה ערכית, יצירת קול אישי ותרומה חברתית.

ההקשר

בית-הספר הניסויי שב"ח מופת בתל-אביב, הנו על-יסודי שש שנתי וכולל חט"ב, חט"ע ומכללה טכנולוגית. סך התלמידים בביה"ס 850 תלמידים (כולל מכללה). סגל המורים כולל  80 מורים.  מרבית התלמידים הם בני עולים ועולים ממדינות חבר העמים (רוסיה)
כ-80% אינם תושבי תל –אביב ומתגוררים בפריפריה של אזור המרכז. ביה"ס מעודד מצוינות בתחום המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה וכן קיים בו מרכז אמנויות.  לצד טיפוח זהות היהודית ישראלית ביה"ס נותן מקום לרב תרבותיות-שימור התרבות הרוסית. ביה"ס נמצא בתהליך מואץ של הצטיידות ושדרוג תשתיות טכנולוגיות קיימות: מחשבים, אייפדים, מסכים, רשת אינטרנט קווית ואלחוטית, מצלמות, אפליקציות ועוד.

בית-הספר מעוניין לקיים מערכת יחסי-גומלין עם המציאות, כמערכת פתוחה אשר גבולותיה חדירים. המטרה החינוכית היא "לבחור ולשלב מסורות באופן בררני, ללקט את אותם היבטים בעבר ובהווה הנראים כנוגעים ביותר לעניין שעל הפרק" (Jencks, 1987, p.7 בתוך דול, 1999 עמ' 14) ולפעול כשחקנים המשפיעים בקהילות רלוונטיות לתפקודם. לפיכך, נוסחה המטרה המרכזית של הניסוי הבית-ספרי, כפי שהוגשה לאגף מו"פ, ניסויים ויזמות במשרד החינוך בשנת תשע"ה: ליצור ולהטמיע מודל של למידה רבודה המכילה מרכיבים פדגוגיים, ארגוניים וטכנולוגיים. מטרות המודל הניסויי מבוססות תהליך התפתחותי-ספיראלי של הלומדים, הן ברמה  המנטאלית והן ברמה המעשית. המודל שואב עקרונות מתיאוריות אפיסטמולוגיות וחינוכיות פוסט-מודרניות (קייני, 2006; לם, 2002, אבירם, 1999; דול, 1999; Giroux, 1993), בהקשר של מטרות החינוך פדגוגיה ופיתוח תכניות לימודים.

 

הפעילות החינוכית בבית-הספר מושתתת על תהליך שכולל את השלבים: (א) השתלבות – המתבטאת ביכולת של הלומד לפענח את המציאות האקלקטית, הדינאמית והפלורליסטית ולהבין אותה כדי להצטרף למעגלי שייכות רלוונטיים. (ב) אימוץ, פרשנות ובחירה- היכולת לבחור מתוך העבר וההווה את הראוי לשימור, ולאמץ את המסורות והערכים שמתאימים ללומד ולהשקפותיו (Jencks, 1987). בניסוי זה התמקדות בערכים מובילים: בחירה מושכלת, יצירתיות, פרואקטיביות, אחריות, שייכות, אוטונומיה (שכטר ועירם, 2002).        (ג) יצירה ותרומה – ביטוי הקול האישי באמצעות פעילות יצירתית ויוצרנית פרואקטיבית, המבנה תוצרים בעלי השפעה חיובית על המציאות בה הוא חי ומתנהל, על קהילות השייכות ועל החברה. על פי ג'נקס ה'חדש' נבנה על ה'ישן'. העתיד אינו ניתוק מן העבר או אנטיתיזה לעבר, אלא השתנות שלו. ההווה שזור בעבר ובעתיד (Jencks, 1987; דול, 199). היכולת להפיק סינתזה מרשימה של מסורות תלויה בהצלחתנו בבחירה ושילוב. החינוך צריך לעסוק בהכשרה לבחור וליצור.

תהליך מעגלי זה של תפקיד בית-הספר והבוגר הרצוי, מתואר בתרשים 1 להלן, מודל 'למידה רבודה'- עקרונות התהליך החינוכי בעידן פוסט-מודרני בבית-הספר שבח מופת:

nisuy

תרשים 1: 'למידה רבודה' - עקרונות התהליך החינוכי בעידן פוסט-מודרני בבית-הספר הניסויי שבח מופת

לדרכים בהם יושגו המטרות החינוכיות המוצגות בתרשים קראנו "פדגוגיה של למידה רבודה". המונח 'למידה רבודה' אינו קיים בספרות המקצועית והמחקרית, אלא בהקשר טכנולוגי, ונראה שהעושים בו שימוש מתכוונים למעשה ל'מציאות רבודה' (Augmented Learning). בניסוי הנוכחי, 'מציאות רבודה' היא מרכיב אחד מסך המרכיבים של המודל. לצורך כך, הגדרנו כי "פדגוגיה של למידה רבודה" הנה תהליך הוראה-למידה-הערכה בעלת רבדים שונים המתכתבת עם המציאות המשתנה בה מתנהל הלומד היא כוללת את האפיונים: מורכבות ועומק, גמישות, רלוונטיות, יצירה, שימוש בטכנולוגיה. נפרטם להלן: א) מורכבות ועומק: עיסוק בנושאים מהותיים, כגון דילמות מוסריות, דרך שאלות שמובילות לתשובות רבות מתחומים והקשרים שונים, תמונות עולם שונות או נקודות מבט שונות ומאפשרות רפלקציה אישית וצוותית. ב) גמישות: בנושאי הלימוד, בעיבוד תכניות הלימודים, במרחבי הלמידה ובסביבת הלמידה, בגיל הלומדים, ביחידות הזמן, באוטונומיה שניתנת למורים ולתלמידים. ג) רלוונטיות: קישור הלמידה לעולמות התוכן של הלומדים, לקהילה ולסביבה בה הם חיים ופועלים. ד) יצירתיות ויוצרנות (כספי, 1985): בדרכי הלמידה, במרחבי הלמידה ובסביבות הלמידה הפיזיות והוירטואליות, ביכולת  להתמודד עם דילמות ולמצוא להן פתרונות מקוריים ותשובות מגוונות. היצירה מתבטאת גם בדרך שבה האדם יוצר את חייו כל יום מחדש בעזרת תהליכי שינוי וטרנספורמציה.  ה) טכנולוגיה- טכנולוגיות מידע מגוונות מתקדמות המשולבות בכל רובדי הלמידה ותוך חיבור לסביבה.

כל אחד מאפיונים אלה בא לידי ביטוי במרכיבי בית-הספר: תכנית הלימודים, סביבת הלמידה, פדגוגיה, מבנה ארגוני והגדרת תפקיד המורה. להלן דוגמאות של חלק מהתשומות והשינויים שבוצעו בבית-הספר לצורך ביצוע הניסוי: התפתחות מקצועית של מורים - מפגשי מו"פ לעבודה משותפת על עקרונות הניסוי והובלת פרויקטים שובצו בתוך מערכת השעות הבית ספרית. כמו כן, יציאה להשתלמויות בהיי-טק היי בסאן דייגו ובאוניברסיטת בארד בניו-יורק; מקבץ מקצועות הומניסטיים נלמדו באופן מרוכז לאורך 4 ש' ברצף, פעמיים בשבוע; 'חבר ביקורתי'- מתן תמיכה מקצועית ורגשית למורה באופן בלתי פורמלי, במודל זוגי של מורה חניך-מורה חונך; הגדרה מחודשת והטמעה של תפקיד המורה כמוביל תהליכי למידה מבוססי פרויקטים; יצירת שיתופי פעולה עם גופים חיצוניים, כגון שילוב מנטורים מחברות הייטק; רכישת ציוד טכנולוגי מתקדם: כיתות חכמות, אמצעי צילום ועריכה, חדרי היצגים ומחשבי אייפד. מחשבי האייפד משמשים את הלומדים בבית הספר באיתור מידע, הצגתו ובניית תוצרים מגוונים. הוקמה קבוצת "נאמני אייפדים" אשר לומדים בקורס מטעם רשת עמל. אלו מסייעים למורים ולעמיתיהם בכיתה. כמו כן, המכשירים משמשים לצורך למידה מבוססת מקום ולמידה מבוססת פרוייקטים, כגון פיתוח אפליקציות. דוגמא לפרויקט שבו יושם מודל הניסוי הוא 'פרויקט שרונה'. פרויקט שרונה הנו מיזם תיירותי דיגיטלי, המבוסס על דגם של למידה מבוססת מקום ומציאות רבודה הנקרא 'Cell-Aviv'. נולד כדי להיענות לצורך מן המציאות- תלמידי בית-הספר בנו מסלול סיור מתוקשב ונגיש לבעלי מוגבלויות במתחם הפנאי והבילוי שרונה, המכיל מגוון רבדים של מורשת והיסטוריה. המסלול מאפשר סריקת קודים (QR) באמצעות טלפון נייד ולקבל מידע דיגיטלי עשיר, סרטונים ומפות מונגשות, גם לבעלי מוגבלויות, אודות תחנות שונות במסלול. במקרה זה התקיים שיתוף פעולה עם תלמידי בית ספר 'און' לחינוך מיוחד. בית-הספר זכה בפרס על יזמות וחדשנות חינוכית בזכות פרויקט זה. דוגמא נוספת היא פרויקט בנושא 'מנהיגות ומוסר', בכיתות ט', אשר מעמיד למבחן את  שאלת ניקיון הכפיים של מנהיג. הפרויקט כלל שלב של התבוננות בעבר- עיון בקורתי בטקסט המקראי וחקר הגדרות בנושא מוסר,  שלב בחינת ההווה- התלמידים בחנו את המנהיגים העכשוויים וההיסטוריים לאור תהפוכות המציאות ובחרו מנהיג בהתאם להגדרות – ושלב של יצירה רב תחומית עם פנים לקהילה -  תוצר הלמידה היה הפקת קמפיין בחירות למנהיג הנבחר בשילוב כלים טכנולוגים מתקדמים, לאחר שקיבלו הדרכה בנושאי צילום, עיצוב, הפקת סרטונים. כמו כן, יצרו קשר עם גורמים שונים בקהילה ובארץ, בהתאם למנהיגות שנבחנה. הלמידה בוצעה בצוותים, בימים מרוכזים, תוך הנחיית המורה. התלמידים יכלו  לבחור את סביבת הלמידה (ספריה, קפיטריה, חצר וחדרי בית-הספר).

מטרות המחקר

מטרותיו של המחקר הן ראשית לבחון את יחסם של המורים כלפי יישום המודל של 'למידה רבודה' בבית-הספר. שנית, לבחון את יחסם של התלמידים כלפי יישום המודל ושלישית לקבל מידע אודות הדרכים שבהן כדאי לקדם את יישום המודל בבית-הספר.

שאלות המחקר

  1. מהן עמדות המורים כלפי יישום המודל של 'למידה רבודה'?
  2. מהן עמדות התלמידים כלפי יישום המודל של 'למידה רבודה'?
  3. כיצד כדאי לקדם את תהליכי הלמידה הרבודה בבית-הספר?

מתודולוגיה

המחקר בוצע במתודולוגיה כמותנית משולבת באיכותנית. במסגרת זו כלי המחקר היה שאלון שכלל שאלות סגורות ומספר שאלות פתוחות. מדגם אוכלוסיית התלמידים כלל את  תלמידים משכבות ח' ו- ט' (N=88) המהווים 55% מאוכלוסיית המחקר של התלמידים אשר למדו במודל הלמידה הרבודה. השאלון בדק היבטים של: עניין בלמידה, מוטיבציה לימודית, תהליך הוראה –למידה- הערכה, עבודת צוות, מקומו של המורה במהלך העבודה, רלוונטיות חדשנות וטכנולוגיה, נקודות חוזק וקשיים. האפשרויות ניתנו בסולם ליקרט בין 1 (בכלל לא) ל- 5 (במידה רבה מאוד).

בנוסף חולק שאלון גם למדגם מדגם אוכלוסיית המורים, אשר כללה את 15 (N=15) המורים השותפים בניסוי  המהווים 54% מאוכלוסיית המורים השותפים לניסוי. השאלון בדק את ההיבטים הבאים: הכשרה השתלמויות והנחיה, רציונל ומטרות ניסוי, תהליך הוראה –למידה- הערכה, תשתיות (ארגוניות, טכנולוגיות), שביעות רצון , רלוונטיות חדשנות, נקודות חוזק וקשיים. האפשרויות ניתנו בסולם ליקרט בין 1 (בכלל לא) ל- 5 (במידה רבה מאוד).

ממצאים

עמדות המורים

טבלה 1. שביעות רצון מההדרכה- ממוצעים וסטיות תקן

הממצאים שמוצגים בטבלה 1 מעידים על כך שהמורים שבעי רצון במידה גבוהה מההדרכות השונות שקיבלו במסגרת הניסוי: הדרכות והשתלמויות בתחום הפדגוגי, בתחום הטכנולוגי ובתחום הרגשי. בנוסף, היו מרוצים מההשתתפות בקבוצת ה'חבר הביקורתי' והם מעוניינים להמשיך ולקבל הדרכה ולהשתלם בנושאים אלו.

ממד M STD
תרומת ההשתלמות וההנחיה האישית בנושא PBL 4.60 1.06
תרומת ההדרכה הפדגוגית 4.33 1.33
הדרכה רגשית 4.00 1.13
הדרכה טכנולוגית IPAD 4.00 1.06
'חבר ביקורתי' 3.57 1.62
השתתפות בהשתלמויות /הדרכות המשך 4.00 1.00

                                   

טבלה 2. שביעות רצון ממודל הניסוי – ממוצעים וסטיות תקן

טבלה 2 מציגה את הממוצעים וסטיות התקן בממדי שביעות הרצון ממודל הניסוי: ניתן לראות שהמורים מביעים שביעות רצון רבה מהניסוי ומן ההשתתפות בו, למרות העומס בעבודה שנוצר עקב כך.

ממד M STD
רצון להשתתף בניסוי 4.33 0.90
רצון להמשיך וליישם את המודל בהוראה 4.27 0.88
שביעות רצון ממודל הניסוי 4.20 0.68
כדאיות הפעלת המודל בכל מקצועות בית-הספר 3.73 0.88
עומס בעבודה 3.60 1.06

 

טבלה 3. תרומת הניסוי לתלמידים ולתהליכי למידה – ממוצעים וסטיות תקן

מן הנתונים המוצגים בטבלה 3 להלן ניתן ללמוד כי ישנה אחידות דעים יחסית במשתנה של ערך פדגוגי של הניסוי, אשר לטענתם הוא גבוה.

ממד M STD
הניסוי מאפשר ביטוי קול אישי ביחס ללמידה רגילה 4.27 0.70
גמישות בזמן ומרחב של הוראה-למידה 4.07 0.70
ביטוי יכולות התלמידים ביחס ללמידה רגילה 4.07 0.70
עניין ומוטיבציה של התלמידים ביחס ללמידה רגילה 4.00 0.74
תרומת הקשר לקהילה בעבור התלמידים 3.93 1.10

בניתוח השאלות הפתוחות ציינו המורים את נקודות החוזק של מודל הניסוי והן ייחודיותו ומקוריותו, יצירת ענין מוטיבציה וסקרנות לימודית אצל תלמידים, ביטוי יכולות מגוונות וקול אישי של התלמידים, קשר משמעותי בין מורה-תלמיד, למידה וחיזוק של מיומנויות מגוונות, תהליכי הערכה חלופית ושבירת מרחבי הכיתה. עם זאת, ציינו המורים גם נקודות תורפה והן פער בין תכנון והספק של תכנית הלימודים, צורך ברכישת אסטרטגיות של ניהול פרויקט והנעת קבוצות תלמידים, מחסור בשעות הוראה וליווי קבוצתי ואישי, מחסור בתשתיות טכנולוגיות (WiFi), צורך בשיפור הדינמיקה הקבוצתית של תלמידים, גודל הכיתה והאחריות הרחבה של המורה במרחב וזמן גמישים. ממצאים נוספים מתייחסים לנושאים שהמורים היו מעוניינים להמשיך ללמוד: הנעת לומדים, הובלת תהליכים קבוצתיים, פיתוח חשיבה מקורית ויצירתית, ניהול זמן, חדשנות טכנולוגית באייפדים ולמידת עמיתים בהקשר של פתרון בעיות ולמידה מהצלחות.

עמדות התלמידים

טבלה 4. עניין ומוטיבציה לימודית – ממוצעים וסטיות תקן

ממד M STD
מתן חשיבות לנוכחות בכל השיעורים 4.024 1.072
הנאה מתהליך הלמידה לעומת למידה רגילה 3.641 1.309
עניין בלמידה לעומת למידה רגילה 3.561 1.174
רצון ללמוד בשיטה זו במקצועות נוספים 3.415 1.339
רצון ללמוד בשיטה זו במקצוע שבו בוצעה ההתנסות 3.366 1.443
תחושת מעורבות בלמידה 3.295 1.167
שיטת הלמידה מעוררת סקרנות להתעמק בנושא 3.147 1.343

 

טבלה 5. תהליכי הוראה-למידה-הערכה – ממוצעים וסטיות תקן

ממד M STD
אפשרות לבטא את הדעה האישית 3.743 1.206
תחושת אחריות אישית ללמידה 3.733 1.134
אפשרות לבטא יכולות ייחודיות 3.656 1.158
הישגי הלימודים טובים מאשר בלמידה רגילה 3.517 1.205
רצון בהנחיה צמודה יותר של המורה 3.493 1.122
עדיפות לשיטה החדשה לעומת הרגילה 3.341 1.162
תחושה של הבנה טובה יותר של חומר הלימוד 3.147 1.178

טבלה 6. תהליכי עבודה בקבוצות – ממוצעים וסטיות תקן

ממד M STD
הרגשה של תרומה לדיונים הקבוצתיים 3.791 1.106
הרגשה שנוצרה אווירת לימודים טובה 3.378 1.325
התפתחות של עזרה הדדית בין תלמידים 3.302 1.280

טבלה 7. רלוונטיות, חדשנות וטכנולוגיה – ממוצעים וסטיות תקן

ממד M STD
שביעות רצון מלמידה במקומות שונים 4.032 1.161
תרומת ההדרכה על האייפד 3.605 1.271
תרומת הלמידה במקומות שונים לאווירת הלמידה 3.485 1.326
מידת קישור יחידות הלמידה לסביבה ולקהילה 3.383 1.168

 

ממצאים איכותניים

מניתוח השאלות הפתוחות במסגרתן התבקשו הנבדקים לציין נקודות חוזק וחולשה של מודל הניסוי, צוינו נקודות החוזק האלה: יכולתם ללמוד באופן עצמאי, שבירת מרחב הכיתה, מתן מקום ליכולות ולביטוי עצמי, עבודה בקבוצות שאופיינה בשיתוף פעולה, עזרה הדדית ותהליכי גיבוש חברתי. בנוסף הדגישו התלמידים כי המודל מאפשר להם אחריות אישית ללמידה, מתן מענה לצרכים ויכולות אישיות שלהם ורכישת מיומנויות נוספות מעבר לתכנית הלימודים (כגון הצגה מול קהל). כמו כן, ציינו לטובה את הלמידה באמצעות האייפדים והשימוש בטכנולוגיה החדשה. כנקודות תורפה ציינו התלמידים את העבודה בקבוצות בהיבטים של הרכב הקבוצה, מאמץ שונה של חברי הקבוצה, קושי לגשר על עמדות וחלוקת תפקידים לא הוגנת. בנוסף טענו חלק מהתלמידים כי התקשו להתרכז, לעמוד בזמן שהוקצב לפרויקט ולמצוא מרחב למידה ועבודה חלופי לכיתה. כמו כן, טענו כי הלמידה העצמאית אפשרה לחלק מהתלמידים לשחק באייפד ולבזבז את הזמן.

דיון ומסקנות

המידע שנאסף במחקר זה מאפשר לקבל תמונת מצב על עמדות המורים והתלמידים כלפי המודל שפותח והוטמע, וכן ללמוד על ההצלחות ועל האתגרים העומדים בפני בית-הספר.

נראה כי המורים והתלמידים מביעים שביעות רצון גבוהה ממודל ההוראה למידה המיושם במסגרת הניסוי ורואים בו תרומה גבוהה לטיוב תהליכי ההוראה-למידה, להעלאת המוטיבציה של התלמידים ומאפשר להם לבטא את קולם וכישוריהם. חלק מנקודות החוזק, העלו במקביל גם נקודות תורפה- לדוגמא, עבודה בקבוצות, שהתלמידים נתרמים ונהנים ממנה, מקפלת בתוכה גם תהליכים חברתיים המאתגרים אותם ואת מוריהם ומחייבים הכשרה ותשומת לב בהקשר של דינאמיקה קבוצתית. בנוסף, הלמידה מבוססת הפרויקטים, המשלבת טכנולוגיות מתקדמות, מקיימת את ההבטחות הפדגוגיות הטמונות בה, כגון אחריות על הלמידה, רכישת מיומנויות של חקר, הצגה בפני קהל ותוצרים יצירתיים ובעלי רלוונטיות גבוהה מבחינה חברתית .המודל של למידה רבודה מאפשר לתלמידים לבחון באופן ביקורתי את הערכים החברתיים בסביבתם, להבנות תהליכי למידה המתורגמים לעשייה פרו-אקטיבית המכילה הן את קולם הייחודי האישי והן השפעה על הקהילה. מעודד לראות כי לאור התשומות הרבות אשר מושקעות בפיתוח ויישום מודל הניסוי, המורים נהנים בתורם מהאוטונומיה של פיתוח קוריקולרי וגמישות בזמן ובמרחב השיעור, זאת למרות העומס המוטל עליהם. הם מבטאים את הצורך בשיפור התשתיות הארגוניות ואת רצונם להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית בתחומים רלוונטיים, הן למודל הניסוי והן ולצרכי ההוראה והלמידה בעידן הפוסט-מודרני (דול, 1999; Giroux, 1993). ממצאים אלו תומכים במסקנות מחקרים קודמים שעסקו בהובלת שינוי מבוסס טכנולוגיה במערכת החינוך, לפיהם  שינויים בתחום הטכנולוגי אינם מבטיחים שינוי פדגוגי או חינוכי כשלעצמם, אם אינם מלווים בתהליכים פדגוגיים וארגוניים מתאימים. הצלחת השינוי טמונה ביכולת בית-הספר להוביל ולהטמיע תהליכים בכל רובדי הארגון הבית-ספרי.

בית הספר תיכון רב תחומי שבח מופת מבצע פעילות לימודית זו במסגרת היותו בית ספר ניסויי של אגף מו"פ - בתי ספר ניסויים ויוזמות וכן משתתף בניסוי קהילה של רשת עמל.

מקורות

אבירם, ר' (1999 א'). לנווט בסערה חינוך בדמוקרטיה פוסט-מודרנית. תל-אביב: מסדה.

דול, ו' (1999). השקפה פוסט-מודרנית על חינוך. תל-אביב: ספרית הפועלים.

כספי מ'. (1985). מה"י גישת המעבר להתחנכות יוצרנית. אקדמון: ירושלים.

לם, צ' (2002). במערבולת האידיאולוגיות: יסודות החינוך במאה העשרים. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית.

קייני ,ש' (2006). חשיבה אקולוגית גישה חדשה לשינוי חינוכי. תל-אביב :מכון מופת, כליל סדרת ספרים בנושאי חינוך .

שכטר, מועירם, י' (2002)מבית ספר - לבית חינוך: קווים מנחים להתערבות חינוכית לגיבוש זהות אישית וקולקטיבית בחברה דמוקרטית. בתוך נ' מסלובטי וי' עירם (עורכים). חינוך לערכים בהקשרים הוראתיים מגוונים.עמ' 449-474. תל-אביב : רמות

Giroux, H.A. (1993). Postmodernism as border pedagogy. In: J. Natali & L. Hutcheon (eds.), A .postmodern reader. New York: Sunny Pres.

Jencks, C. (1987) Post-Modernism: The New Classicism in Art and Architecture, Academy Editions, London.