מקום ראשון לשבח מופת בתחרות FLL – חקר על אסון טבע
FLL היא תחרות רובוטיקה לגילאים עד כיתה ט’. לתלמידים ולמורה המנחה אין ניסיון בתחרות ומטרת המסע המשותף הזה היא לימוד חווייתי משותף. ואכן למדנו תוך כדיי תנועה והכל במגבלות של זמן, ידע, משאבים , ציוד ההיכרות של המורה עם התלמידים והמחויבות שלהם לשאר הלימודים והמקצועות בבית הספר מעבר לתחרות וללא הנחות.
הצוות
הצוות הגיע לכנסים וקיבל הדרכה. את הציוד והתכנה לתחרות קיבלנו שבועות ספורים בלבד לפניי
התחרות. הזמנו את הדגם החדש 3EV ולא ה NXT . לאור ההחלטה לקחת את הציוד הכי מתקדם’ לדגם החדש יש תוכנה חדשה ומתקדמת יותר, עם חיישן ג’יירו חדשני.
ההפתעות בדרך הם רבות ומסתבר שום דבר לא מובן מאיליו . הכנת לוח משימות , מחשב, תוכנה, גרסת חלונות מתאימה לתכנת הפרוייקט וכל פרט לוקח את הזמן שלו ועוצר את התהליך ומעכב את ההתקדמות לכן יש לקחת בחשבון זמן רב ללוגיסטיקה מהסוג הזה .
התלמידים עצמם באו נטולי ידע ומושג בתחום הרובוטיקה . הם היו אוסף של איניוידואלים וראשית היה צורך להפוך אותם לקבוצה מלוכדת. קבוצה שמבינה את המשמעות והצורך של עבודה כקבוצה. שיפנימו את הערך המוסף של איחוד כוחות ולא מלחמה אחד בשני ותחרותיות פנימית, להתמודד כקבוצה עם תקלות – וכאלו היו בלי סוף לאורך הדרך…..
הרובוט
היה צורך ללמד אותם את יסודות העבודה מול הרובוט, בניית הרובוט לצרכיי המשימות, להנחות אותם לכתוב את התוכנה , לתת להם מושג בעקרונות מכניים, ללמד אותם שיטות ומיומנויות עבודה וחשיבה, איך ניגשים לבעיה ולמשימה ולהדגים , איך מטפלים בבעיה בשלבים ומצד שני לתת להם להתנסות בלמידה עצמית ולא לפתור להם את המשימות , לבנות איתם ערכים של עבודה קבוצתית, כח משותף, חלוקת תפקידים, עמידה במשימות וביעדים וטיפול בקשיים ותקלות לעבר היעד. מונו 2 ראשי קבוצות אחריי שנבחרו על ידיי חבריה . וכל אחד בחר את אנשיו לצוות ושניהם עשו את זה במלא הרצינות הראויה. המשימה הנוספת מעבר לביצועיי הרובוט על לוח המשימות הייתה עבודת חקר על אסון טבע מסוג רעידת אדמה, צונאמי , מפולת שלגים והוריקן ולייצר פתרון חדשני לטובת האנושות למנוע פגיעה בחיי אדם. הקבוצות היו אמורות לבחור אסון וקהילה , להציע את הפתרון לבעיה ולהציג את הפתרון בפניי צוות בוחנים בתחרות שייקבעו כמה יצירתי וחדשני היה הפתרון שמצאו. לכן, מעבר למשימות הרובוטיות ישבו 2 הצוותים ביחד בהנחיית המורה ניסנבאום וביצעו חשיבה קבוצתית לבחירת הרעיון היצירתי. על כל צוות היה לבחור אסון וקהילה המבדיל אותו מהקבוצה השניה וגם להציג אותו בפניי השופטים . לדברי המורה ” במהלך החשיבה היה צורך לעשות לתלמידים שחרור חשיבתי. השחרור החשיבתי הזה נועד לשחרר להם את החשיבה ממגבלות של כסף וידע ומה יגידו החברים שסוגרים להם את המחשבה על פתרון ולכן ביקשתי מהם ” לעוף ” בדמיון ולא להיעצר במכשולים של מימוש מטרה לא לפספס שום רעיון יצירתי – הזויי ככל שייראה ברגעים הראשונים”. מרגע זה מדובר כבר בהעתק כמעט מדוייק של מייזם (סטארטאפ ) על כל גווניו. לדברי המורה ” שבוע לפניי התחרות נראה היה שהמצב לא משהו… ציונה רכזת המגמה דאגה שאני אדאג. ואני הודעתי לתלמידים ולמפקדים שמעתה עד התחרות אנחנו יושבים כל יום עד הערב כדיי להגיע לתחרות עם מוצר שיכול לעלות לתחרות בכבוד. 2 הצוותים לקחו את המשימה הרבה יותר ברצינות ממה שאפילו חשבנו עד כדיי עבודה של לילה רצוף לפניי התחרות כדיי להוציא מעצמם את המכסימום.
יום התחרות – יצאנו ב 6 וחצי מבית הספר לכוון רעננה. 2 צוותים עם 2 רובוטים , מטענים, מחשב נייד שקיבלנו יום לפניי התחרות מקפלן, מצגות בדיסק און קי של פרוייקט ההחקר ההמצאתי.
הנה מתחילים
לרעננה הגענו דיי ראשונים אבל גם מהמעט שהיו שם בלט השוני. היו שם קבוצות לבושות בבגדים צבעוניים אחידים ייעודיים לתחרות מלוות בהורים ,מורים , ספונסרים, אביזרים טקטיים שלא היו מביישים חמ”ל אוגדתי, המנונים קבוצתיים, ארגזיי רובוטים עם ציוד רזרווי, מתכנתים, שולחנות אימונים חצוצרות וסקסופונים ועוד… נכנסנו לאולם לאחר רישום וקבלת לוחות זמנים. הלם מוחלט. ססגוני , רועש ובעיקר מפחיד. לראות את הרובוטים “המדוגמים” של הקבוצות האחרות, המנוסות , עם שולחנות האימונים והתפאורה, הדגמים המפוארים של עבודת החקר להצגת הפרוייקט שכלל פרוייקטים הנדסיים של ממש , ואנחנו ללא לוח אימונים ללא חצוצרות , ללא מתכנתים צמודים, ללא דגם לפרוייקט החקר וללא כל התוספות שראינו. בנוסף היה גם הכרוז של התחרות , צעקן שלא נתן שקט לשניה אחת ברמקול שחדר למוח. אבל החברה שלנו יודעים להסתדר. יש מאין הגיע לידם שולחן אימונים והם לא בזבזו רגע אחד והמשיכו להתאמן לתחרות, חלקו את הלוח בינהם ועם עוד קבוצה . בנוסף גילינו שהתוכנה באימונים לא עובדת כפי שעבדה בבית . בהמשך הסתבר לי שבחלק הגיירו של לגו בערכה החדשה יש באג מהמפעל עצמו שאילץ את הצוותים שלנו לשנות את התוכנה שלהם ביום המשימות כדיי להצליח במשימות.
התחרות
בתחרות כל צוות היה אמור לעשות סבב אימונים אחד ואחריו שלושה סבבי תחרות על לוח המשימות , להציג את הפרוייקט בפניי צוות שופטים, לעשות הצגה של ערכיי יסוד מול שופטים אחרים . ערכתי טבלה של לוחות הזמנים כי מדובר ב 6 אירועים לכל צוות יחד 12 אירועים לעיתים בו זמנית ל 2 הצוותים. ביצועיי הרובוטים היו בהחלט לא רעים באופן אובייקטיבי אולם לאור התקלה ברכיביי הרובוט החדש של לגו (שאנחנו היינו הקבוצה הכמעט יחידה שהשתמשה בו ) , וההיערכות מחדש ביום התחרות מדובר בהצלחה של ממש . מבחינתי הם מקום ראשון גם על לוח המשימות.
בהצגת פרוייקט החקר הציגו 2 הצוותים את הפרוייקט באמצעות מצגת. המצגות שלהם היו דיי דומות אבל איכות ההצגה הייתה שונה בין הקבוצות . כאן זכינו במקום הראשון ובגביע על הרעיון החדשני שהצגנו .התחרות הסתיימה אחריי הצהריים . זה היה בהחלט יום מרתק ומעייף.
מבחינתי התחרות הייתה הצלחה עצומה. לדעתי מי שהשתתף הרוויח חוויה פנטסטית לעצמו. עבורי התלמידים ניצחו עוד לפניי שהתחיל היום אולם גם במהלך יום התחרות עצמו חוויתי מהם ניצחונות אישים וקבוצתיים באופן ההתמודדות מול הקשיים. יום התחרות עבורי הוא שולי. נכון שנחמד להביא גביע וגם כולם מסתכלים עם מה הגענו הבייתה אבל זה הדבר החשוב מבחינתי זו הדרך הלימודית והחינוכית שהתלמידים התנסו בה. הצלחנו לייצר קבוצה מגובשת, עובדת לוחמת (ואפילו לחזור עם גביע ) מול קבוצות שהראו משאבים גבוהים פי כמה, אולם הסתבר שכנראה חשובים איכות הרעיון ואופן ההצגה.
הצגת הרעיון היא אחד הכלים החשובים שהתלמידים צריכים ללמוד להמשך דרכם .
רעיון מוצלח חייב להיות מוצג היטב, ברור, מתומצת, מתוזמן .
מעבר לכך הכרתי קבוצה של תלמידים איכותיים שנהנתי לעבוד איתם. התחרות יוצרת קשר עמוק בין התלמידים למורה על בסיס אישי ובמהירות ולימוד הדדי . אין כאן מקום למשחקים. יש כאן עבודה לעשות . אני מקווה שהם נהנו ולמדו ממני כפי שאני נהנתי ולמדתי מהם.
הנסיון אין תחליף לחוויה ההתנסותית. הנסיון הביא להבנה עמוקה יותר של התחרות ולנסיון לפעמים הבאות. יצרנו קבוצה של תלמידים שתוכל להנחות את התלמידים של שנה הבאה לתחרות וזה בכל זויות התחרות. המגמה היום היא לייצר שילוב בין שכבתי של גילאים שמייצרים יחד קבוצה חזקה מנוסה עם יכולות מהעבר וכשרונות מההוה.
