לכל איש יש שם

ב 21 לינואר נפגשו תלמידי חטיבת הביניים עם שמואל צדיק ויוסף יידקין וטרנים ניצולי גטאות . סיפורם שוזר בתוכו רגעי אימה ופחד, אך גם ניצחון ותחייה למרות כל הטרגדיה. יוסף יידיקין ,כיום בן  93 אסיר ציון לשעבר, היסטוריון וסגן ראש ארגון הווטרנים בישראל  ניצול גטו ריגה ושמואל צדיק בן 91 ניצול גטו מינסק הגיעו לבית ספרנו וסיפרו את סיפורם האישי לתלמידי החטיבה. שמואל עלה ישראל בשנת 1990. שמואל סיפר אנקדוטות מחייו , אחד מהם החרוט בזיכרונו הוא כיצד נאלץ לצאת מהגטו כדי להשיג אוכל וכשנתפס על ידי הקצין הגרמני הוא היכה בו בראשו עד שכמעט איבד את חייו וניצל על ידי אמו. כילד בן שלוש עשרה ראה במו עיניו את אמו מגוננת על גופו הקטן כחומת מגן ונופלת לקבר אחים יחד עם עשרות יהודים שנטבחו באותו רגע. שמואל היחיד שניצל ומתוך גופות היהודים קם ורץ ורץ…בלי לדעת לאן עד שהגיע ליער ושם הצטרף לפרטיזנים. עיננו הלחות ראו את שמואל כאדם אשר למרות ילדותו הקשה והכואבת, דמות אמו שעמדה לו לנגד עיניו  הובילו אותו להיות נחוש לרצות  לקיים דבר בסיסי והוא לחיות!

 ב 1990 עלה לארץ והתיישב וכיום הוא בעל משפחה ענפה לנכדים ונינים. בשתיקה מהולה בהזדהות לכל מילה אשר תורגמה מרוסית לעברית הקשיבו התלמידים מרותקים לשורדי השואה, אשר הינם דוגמא ומופת לגבורה ולנחישותם לעלות לארץ ולהקים מדינה. סיפורם האישי הוא סיפורה של מדינה שקמה מעפר כעוף החול, הוא סיפורם של אנשי שם ששמם נמחק , הפך לעפר ועף ,אך אנחנו זכרנו וגם אם לא נשמע קולם של הנרצחים שמותיהם חקוקים בזיכרוננו לעד.   

כתבה: סיגלית ריקה

רכזת חברתית