השקה חגיגית למיזם סל-אביב מוז"א במסלול הרב תחומי ניבים יוצאים מהכלים

מאת: רפאלה בלס בשבוע שעבר הושק במוזאון ארץ ישראל בתל אביב מסלול "ניבים יוצאים מהכלים". מדובר במסלול תיירות מונגש מבוססQR -קודים, במסגרת מיזם Cell Aviv (תל אביב בסלולארי) המשותף לבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א, לבית ספר און לחינוך מיוחד ולמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. המיזם כולו עוסק בתרבות החומרית בתקופת האבות, יוצר קישור בין סיפורי האבות,…

קרא עוד...
השקה חגיגית למיזם סל-אביב מוז

גזענות לא פותרים ביום אחד, גם לא יושבים על הגדר

תלמידי תיכון רב תחומי שבח מופת בתל אביב ביום נגד גזענות מאת: רעי צדוק, כיתה ט'1 ב27 באפריל האחרון נערך בבית הספר שבח מופת בתל אביב יום נגד גזענות, ששכבה ח' ארגנה בעקבות שיעורי תרבות ישראל. במהלך יום זה נערכו סדנאות בנושא גזענות לשכבת ז'. הסדנאות עצמן עסקו בגזענות שחוות מספר קהילות בחברה הישראלית. כל קבוצה ערכה סדנה באורך של…

קרא עוד...
גזענות לא פותרים ביום אחד, גם לא יושבים על הגדר

הרב תחומי שבח מופת במאיון העליון של בתי הספר בארץ

התיכון הניסויי הרב תחומי שבח מופת דורג במאיון העליון של בתי הספר בארץ מבחינת תוצאות בחינות הבגרות, זהו הישג גדול לבית הספר וזו לו השנה השנייה בה בית הספר מציג 100 אחוזי בגרות ברציפות. הישג זה מצטרף לשורה של השגים אחרים בתחומים רבים כמו יצוג ישראל בתחרות הבינלאומית ליזמות  בה זכו תלמידי שבח מופת במקום הראשון מבין 29 מדינות שהשתתפו.…

קרא עוד...
הרב תחומי שבח מופת במאיון העליון של בתי הספר בארץ

יצאנו להשתלמות

אורי גרוסמן משלחת מורים מבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת תל אביב יצאה להשתלמות בניו יורק. המטרה: הטמעה של שיטות הוראה חדשניות. תודה לקרן גוטסמן ולעמותת "תובנות בחינוך". איך אומרים למידה משמעותית באמריקאית? היינו קבוצה של אנשים מכל מיני מדינות, אבל כולם היו מארצות הברית חוץ ממני. התרגלתי כבר לחשוב על ארצות הברית כאימפריה, ולא כמדינה. ישבנו על…

קרא עוד...
יצאנו להשתלמות

הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א יזמי העתיד של ישראל – זוכי גביע העולם 2017

חמישה תלמידים ממרכז היזמות בבית הספר עמל שבח מופת בתל אביב קטפו את המקום הראשון בתחרות בינלאומית יוקרתית ליזמות נוער בעיר אודסה וזכו בגביע העולמי צוות התלמידים הנבחר ייצג את מדינת ישראל, אל מול 28 מדינות מרחבי העולם, בתחרות הבינלאומית SAGE עם המיזם LS BAND. מדובר בצמיד חכם שפותח במיוחד עבור אנשים מבוגרים וקשישים. הצמיד יודע לזהות כאשר אדם מבוגר…

קרא עוד...
 הרב תחומי עמל שבח מופת ת

ילדי הפליטים בדרך ותלמידי שבח מופת אומרים: לא לגזענות

 הידד לזר גזענות. כולנו יודעים שזאת הצרה של המאה. כמו רסיסים קוצניים במיוחד, שעוד נשארו מפצצה שהופעלה במאה הקודמת, אנו נתקלים בשנאת הזר והשונה בכל פינה שרגלנו דורכת. לא פלא, שכששאלתי בתחילת שנת הלימודים הנוכחית את תלמידיי בשכבה ח', מהי הבעיה הדחופה ביותר שיש לטפל בה בחברה הישראלית, כמעט כולם השיבו לי- הגזענות. שלוש כיתות שונות, תשובה אחת ויחידה. לא…

קרא עוד...
ילדי הפליטים בדרך ותלמידי שבח מופת אומרים: לא לגזענות

חיפוש באתר...

רשת עמל

החלה ההרשמה לשנה"ל תשע"ח - ימים פתוחים

open day

צור קשר

כתובת - המסגר 7 תל אביב 67774

טלפון - 03-6883131
פקס - 03-6394889
אתר אינטרנט - http://shevach-mofet.com
דואר אלקטרוני - maxs@amalnet.k12.il

הצטרפו לנבחרת השוחרים

navy2

מגמות טכנולוגיות

edub

מחוברים לאתר

יש לנו 88 אורחים ו-אין רשומים מחוברים

מאת: סיגלית ריקה*

17/10/16 כניסה ראשונה לבית הספר של הייטק היי בפונט לומה :
"אני מאמין בך, ולכן אני שקוף"

בתי הספר של HTH הם חלק מהקהילה, ללא גדרות, ללא שמירה, משדרים תחושה של פתיחות.
קירות בית הספר עשויים מזכוכית נותנים תחושה של שקיפות יחד עם אמון. "אני מאמין בך ולכן אני שקוף". מבעד לקירות השקופים רואים תלמידים עסוקים בלמידה,
בהכנת הפרויקט והמורה מנחה אותם בדרכם. כך גם חדרי העבודה של המנהלים שקופים, תחושה של שיתופיות. קירות בית הספר מדברים בעד עצמם,
בכל מקום תלויים פרויקטים מעוצבים בצורה אומנותית, היצירתיות היא חלק מהדרך. מרחבי הלמידה מנוצלים בכל צורה אפשרית ללמידה,
התלמיד יכול לעבוד בכיתה או מחוצה לה, תחושה של חופש ועשייה. הטכנולוגיה הנראית בכל מקום, היא חלק טבעי מהשיח, מחשבים ניידים בכל כיתה,
נגישים לתלמידים. הרוח של הייטק היי מקדמת שוויון מגולמת בדרך הלמידה: התלמידים נבחרים בהגרלה, אין קבוצות לימוד על פי רמות. תלמידי החינוך המיוחד,
כפי שהם מוגדרים אצלנו, משולבים בכיתות כחלק מהרצון ליצור

קהילה שוויונית, אין הפרדה -משמע אין סטיגמה.
המטרה היא לחבר בין תלמידים לתלמידים ובין מורים למורים.
HTH

איך הם עושים זאת?
בתוך החופש של העשייה יש כללים ברורים והנחיה מדוקדקת
למורים יש מפגשים לא קונבנציונאליים בחופשות, שמטרתם לחבר חברתית וליצור קהילה יוצרת ושיתופית.
את אותה רוח של עבודת הצוות, הם מטמיעים בתלמידים, כך שהלמידה בקבוצות יוצרת קהילה האחראית לתוצר, שהוא פרויקט.
הדיאלוג מורה/תלמיד, נוצר בטבעיות, מכיוון שלכל מורה יש קבוצה של 25 תלמידים לכל היותר ומספר רב של שעות לכל קבוצה.
כך מתקיימים בערך שלושה פרויקטים בכל סמסטר, כאשר הפרויקטים נעשים במקביל לתחומי דעת אחרים ובכך נוצרת קהילה רב תחומית!
למשל: מורה להומניסטיקה ילמד במקביל למתמטיקה, ויחד יצרו פרויקט משותף, אותו עיקרון ניתן לראות בכל מיני קומבינציות של פיזיקה עם ספרות, אומנות עם מתמטיקה,
מדעים עם הומניסטיקה. הפרויקטים הם קבוצתיים, כיתתיים, שכבתיים, רב גיליים. אין מחנך, יש יועץ שעובד עם קבוצה. מה שחשוב הוא דיאלוג מכבד וכבוד הדדי.

האווירה הבית ספרית מטפחת עשייה מכבדת, אין תחושה של לחץ, התלמידים עובדים ויוצרים בשקט, בתחושה של אמון הדדי.
המורים עובדים על פי עקרונות מנחים שהם בסיס התורה החינוכית שלהם. אך בל נטעה – בתוך החופש של העשייה יש כללים ברורים והנחיה מדוקדקת בכל שיעור.
בית הספר נראה כחגיגה אומנותית. שירותים ? – גם שם תלויים פרויקטים, דמויות של נשים משמעותיות. אמרתי כבר שמנצלים את כל החללים למרחבי הלמידה?

'צדק חברתי' הוא המושג החם של הייטק היי
התלמידים שערכו לנו סיור היו מלאי ביטחון, הם הציגו בפנינו את הפרויקטים וענו לשאלות בשמחה (מיומנויות של כישורים חברתיים כבר אמרתי?)
ניקי, הדירקטורית, שיתפה אותנו בסיפור חייה, אביה היה מהגר שהתקשה בהבנת הקריאה ובכיתה י"א מורה אחד שינה את חייו בכך
שהוא קרא איתו ספר ופתח לו צוהר להבנה. האוריינות והבנת הטקסט חשובים לניקי וכך ניתן לראות שהכתיבה היא חלק מפרויקט שנבנה בכל תחומי הדעת.
באמצעות הכתיבה אנו מעצבים זהות . שאלנו את ניקי מה מניע אותה? וניקי ענתה לנו שהכוח שמניע אותה הוא האהבה. אהבת התלמידים, אהבת המורים ואהבת האדם.
ניקי אומרת שכדי לשנות מצב יש צורך בהכרת התלמיד, משפחתו, מה משמעותי עבורו. ביקורי בית הם הזדמנות לחזק את הקשר הקהילתי בין בית הספר להורים ולתלמידים.
ה'ביחד' הוא מניע חשוב. כדי לקדם פרויקט עלינו להיות בעלי השראה. השאיפה שלה לתת הזדמנות שווה לכל תלמיד, נובעת מהנרטיב המשפחתי,
הוריה לא היו אקדמאים וכיום היא שואפת לתת לכל תלמיד הזדמנות להצליח, כדי לצמצם פערים חברתיים. צדק חברתי הוא המושג החם של הייטק היי.
באמצעות הפרויקטים מוחדרים ערכים חברתיים.

18/10/16 היום השני –
קהילתיות היא מילת המפתח
בפוינט לומה מתקיימים מפגשי בוקר של תלמידים עם הורים. ההורה מגיע ל-20 דקות יחד עם ילדו ומקריא לו סיפור שלקח מחדר הספרייה הסמוך.
אני חייבת לציין שזמן האיכות של הורה/ילד לא חייב להתבצע בגבולות בית הספר, עם זאת במציאות שבה הורים טרודים בפרנסה יש צורך בפניה להורים להשקיע זמן איכות.
שאלנו את התלמידים, מה קורה אם הורה אינו יכול להשתתף במפגשי הבוקר. הם ענו שאם ההורה ממהר לעבודה יהיה הורה אחר שייקח עליו את התפקיד הזה.
קהילתיות היא מילת המפתח. במסדרון אנו רואים שולחן ועליו יש 'אוכל חירום' לתלמידים, נגיש למי ששכח אוכל.
בכניסה לכיתות משאירים את התיקים ונכנסים ללא משקל…., מחשבים ניידים כמעט בכל כיתה נגישים באופן חופשי לתלמידים, שמירה על הציוד זה דבר ברור ומובן מאליו.
השוויון כערך מנחה, הוא חלק מהאמנה של הייטק היי. שימוש בטלפון סלולארי בשיעור אינו מעלה גבה. אני נכנסת לכיתה – כסאות שאפשר לנוע בהן כקפיץ,
המאפשרים תנועה בישיבה מעלים בי תהיות לגבי פתרונות יצירתיים לילדים היפר-אקטיביים. כיסא שאליו מחובר חבל המאפשר לתלמיד תנועה ברגליו.
אני חשה זעם כלפי המערכת שלנו בארץ, שלא מאפשרת גמישות. כאן התלמיד הוא במרכז ובית הספר נותן פתרונות יצירתיים. מי צריך ריטלין כשיש אפשרות לנוע במרחב?!

עיקרון החברות
בביקור בתיכון, התרשמתי מפתיחות התלמידים, תלמידים עסקו בשיעור ספרות בשאלת הזהות, דברו על סטריאוטיפים איך אני נתפס בעיני אחרים,
כל זה היה חלק מפרויקט ארוך תווך שעוסק ביחס שבין מציאות לפיקציה, בידיון. כך מעוררים השראה לתלמיד שהדמיון הוא חלק מהחזון, ומשבחים את הכתיבה היוצרת.
לדוגמא: תלמיד מצייר דימויים, שאותם תלמיד אחר רואה, ומחבר מהם סיפור אחר. כך נוצר סיפור חדש, שהיה לו גרעין מציאותי והוא עבר גלגולים שונים.
באופן הזה מעודדים את הדמיון. יותר מכל נדהמתי מכך שתלמידים שיתפו בפרויקט את התחושות שלהם לגבי סטריאוטיפים, איך הם נראים בעיניי החברה?
על גבי תמונת התלמיד נכתבו מילים קשות כגון: שקרן, צבוע, מנוול. נדהמתי עד כמה התלמידים הרגישו כנים ופתוחים לשתף.
כך מוחדרים ערכים של רב תרבותיות וממגרים דעות קדומות. משיחה עם המורה לספרות הסתבר לי שזהו פרויקט סמסטריאלי שבו המורה פוגשת את תלמידיה
10 שעות בשבוע. האמת קינאתי!! מעבר לכך, תחושת החיבור האישי עם המורה והתלמידים בכיתה, נבנית לאחר תהליך שבו נוצר קשר מעמיק.
כבר הזכרתי את עיקרון החברות?!

עייפים אך מלאים אנרגיה – אוקסימורון!
ערב. קבוצת עמל מתכנסת להעביר רשמים של היום השני. עייפים ומלאי אנרגיה – אוקסימורון שמתאים למורים מלאי מרץ. המשלחת מעמל מונה 11 מורים.
נפגשנו במפגש מקדים שהתקיים בבית הספר הרב תחומי עמל שבח מופת, וכבר נוצר חיבור ותחושת שייכות לרשת גדולה. הייתי גם אומרת אחריות משותפת.
גילי אלון – מנהלת עמלנט, אפרת בוהדנה – מנהלת בית הספר הרב תחומי אופקים, ברק פרידמן – מנהל בית הספר הרב תחומי ברמלה,
ענבל משה – מורה במקיף רב תחומי רמות באר שבע, יוני מורן – מורה מבית הספר הרב תחומי פתח תקווה, עמל פלאח מבית הספר הרב תחומי כיסרא סמיע,
מטכאל סבתאן, – מנהל ברב תחומי כעביה, אנה קוריטני – מורה ברב תחומי בצפת, צפרה שהם – מורה בבית הספר הרב תחומי עמק חרוד בצפת,
יהודית זיגלמן מהתיכון הרב תחומי ליידי דיוויס מקבוצת עמל, ואני, סיגלית.


משלחת מורי עמל בסן דייגו. צילום: גילי אלון
תחושת שייכות וחיבור לרשת גדולה ולקהילת מורים רחבה
חייבת לציין שהשילוב של הנציגים מרשת עמל המכיל יהודים וערבים מכל הפולקלור המגזרי הותיר בי ידידות רבה ותשוקה לחזק את הקשר בקהילות.
במפגש ערכנו סיעור מוחין, עיבדנו את הרשמים, שיתפנו ברגשות והשתוקקנו לצאת למסע המשך.. הרגשתי גאווה בחיבור לעמל – רשת חינוך גדולה,
ושותפות לעשייה פדגוגית משמעותית. המיזוג של המשלחת לשיח מחבר בין מנהלים ומורים מהרשת מותיר בי תחושה של עשייה בעלת מטרה משותפת.

אני חלק מתהליך גדול.

hth2

 

19/10/16 היום השלישי – בית הספר בצ'ולה ויסטה
התלמיד פוגש סה"כ 4 מורים בכל סמסטר

צ'ולה ויסטה, עיירת גבול, הנמצאת מדרום לסן דייגו ממש בגבול עם מקסיקו. בית הספר מרוחק יחסית מריכוזי האוכלוסייה ומוקף בנוף הררי. מרשים.
באותו הקמפוס שותפים היסודי וחטיבת הביניים, ואילו התיכון במבנה הסמוך. בתיכון ובחטיבה, לומד כל תלמיד ארבעה מקצועות בשנה –
מדעי הרוח (היסטוריה, ספרות, אנגלית) מדעים (כל שנה מקצוע אחר: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, הנדסה), מתמטיקה ומקצוע בחירה.
אמנות לומדים סמסטר אחד בכיתה ט' וסמסטר אחד בכיתה י"ב. באותו אופן לומדים שפה. התלמיד פוגש ארבעה מורים כל סמסטר כשהפרויקטים הם בין תחומיים,
למשל: בין מדעים למדעי הרוח. המורים, צעירים, מלאי התלהבות, מתוגברים ביותר שעות עם אותה קבוצת לימוד, וכך נוצר עיקרון החברות,
המוביל בטבעיות לפרויקט משמעותי ולדיאלוג אמיתי בין מורה לתלמיד ובין תלמיד לתלמיד.
נכנסנו לשיעור זימרה ביסודי לכיתות ג', קיבלה אותנו מורה כהת עור בעלת עיניים ירוקות, שלימדה את הילדים (מכל צבעי הקשת) את השיר "סביב כל העולם".
צוות המורים הצטרף לריקוד ולשירה ועד עכשיו מהדהד השיר כמנגינה שיש לה המשך.. ציינתי לעצמי, שאיזו כריזמה יש במורה הזו.
הילדים לומדים מתוך שימחה והמורה מחדירה בהם את התשוקה. העקרונות המנחים הם עקרונות העיצוב של בתי הספר: שוויון במובן של צדק חברתי,
אישי – במובן של הכרות אישית בין מורה לתלמיד, אותנטי – מקוריות ויצירתיות, תוכנית לימודים מעצבת ומתעצבת. עקרונות ההיטק-היי הם שפה משותפת לכל בתי הספר,
ולפיה הם מחדירים את רוח הייטק היי. אני חייבת לציין שניתן לראות עמידה ביעד. יש כללים ברורים למורים ולתלמידים כאחד. בכל בתי הספר,
העקרונות המנחים הם חלק משפה קהילתית, במובן ששפה יוצרת מציאות ולפיה הם מנתבים את הדרך, הם אבני היסוד של הייטק-היי.

20/10/16 היום הרביעי
אחריות התלמיד על הלמידה
התלמידים מנסרים במכונת "קאטלייזר" צורות שונות כחלק מבניית מודל לפרויקט, אני שואלת את עצמי – האין זה מסוכן? – התשובה היא "אחריות".
התלמידים עוברים הכשרה והם מגלים אחריות, אחריות על הלמידה. גם כאן ראינו את יישום עיקרון הלמידה הרב תחומית והבין תחומית –
שיעור בפיזיקה מקביל לשיעור בהומניסטיקה כך שפרויקט שנבנה במדעים/הנדסה יעבור עיבוד בתחום הכתיבה, בשיעור ההומניסטיקה. נכנסנו לשיעור 'מציאות בדיונית',
שם התלמידים בונים מודל ארכיטקטוני של אוניברסיטת העתיד שתהיה ממוקמת באזורם. התלמידים מאתרים את הצרכים של האוניברסיטה ובונים דגם ארכיטקטוני.
כל זאת במקביל לשיעור הומניסטיקה, שם הם מעבדים את תחום הכתיבה. כחלק מהפרויקט, הם נפגשו עם אנשי אקדמיה,
תושבים ואנשים וראיינו אותם לגבי הצרכים של האוניברסיטה. על גבי הלוח, כותבים חברי הקבוצה וממלאים את המסע,
כך נערך מעקב אם חברי הקבוצה מלאו את דרישות המטלה על פי השלבים השונים המוגדרים מראש. על גבי הלוח השיתופי,
ניתן להוסיף את החיבור בין הפרויקט לצרכים של הקהילה.
תלמידי בית הספר מתגייסים לקהילה ולכן אין צורך במטלה נפרדת ומלאכותית של 'מחויבות אישית' כנהוג במקומותינו.
התרומה לקהילה היא חלק משפה בית ספרית, כולם מחויבים לאותה מטרה. אני מתבוננת בקירות בית הספר,
מעבר לכך שכל הפרויקטים מדברים בעד עצמם ותלויים בכל חלל ציבורי, ניתן לראות שקירות בית הספר משמשים כלוח כתיבה מחיק וכל הפוטנציאל המרחבי מגולם ללמידה.


21/10/16 היום החמישי – בית הספר מהמחוז הצפוני
מתן מענה לחיים האמיתיים
בחירות!! זהו נושא שמכירים היטב בישראל. וגם כאן הבחירות הן פרויקט לימודי, אך פרויקט רב תחומי, משותף בין תחום המדעים והמחשבים לבין היסטוריה ולשון.
כרכזת חברתית, התעניינתי מאד בנוגע לבחירות למועצת התלמידים. בתחום ההומניסטיקה – התלמידים הציגו בקבוצות את מצע הבחירות שלהם,
מכל שכבה נבחרו מספר מועמדים והיה עליהם לצאת במסע בחירות שכלל מצע וקמפיין שאותו הציג נבחר הקבוצה. כמו כן פיתחו התלמידים שתי אפליקציות,
שבאמצעותן הגיעו לאשנב מסודר, ושם בחרו שלושה מועמדים מדורגים מכל שכבת גיל. בזמן שבו מתרחשת הצבעה בכיתה,
יושבים התלמידים ומתעדכנים בלייב בתוצאות הבחירות בכיתה. התלמידים הסבירו לנו, שבשתי השיטות השונות יש תוצאות שונות.
מזכיר שיעור בסטטיסטיקה ונותן נקודה למחשבה – מהי התוצאה הנכונה?

בית הספר מלמד דמוקרטיה מעשית, ומפתח אצל התלמידים כישורים חברתיים וכישורי מנהיגות, כך רוכשים התלמידים מיומנויות לחיים האמיתיים.
בית הספר הופך לפרקטי. ביום השני פגשנו את ג'רי ג'ייקובס – מייסד הייטק-היי, שסיפר לנו, שאחת מאבני הדרך שלו היתה ליצור בית ספר הנותן מענה לחיים האמיתיים.
עבודת כפיים לצד אומנות פואטית וטכנולוגיה משלבת יצירתיות והתנסות.

ומה בהמשך הדרך?
הרישום לקולג' כמובן. בכיתה י"ב ממלאים התלמידים בקשה לרישום לקולג' , בסיוע המורה שמלווה אותם בתהליך הקבלה.
חשבתי באותו הרגע שתהליך זה חשוב כי כך המורה מעצים את הליווי בקבלת ההחלטות, ונותן תחושה לתלמיד שהוא אינו לבד בדרך.
המדד להצלחה מבחינתם הוא הקבלה לקולג' – הציגו לנו נתונים מרשימים שהבוגרים מתקבלים לקולג'. ניתן לחלוק על מהו מדד ההצלחה, הכול נראה כל כך מדהים ומבטיח,
אך בל נשכח כי גם הם מתמודדים עם עשרה עד חמישה עשר אחוזי נשירה בכל סמסטר – נתון לא פשוט,
שנובע לדעתם מקשיי הסתגלות לשיטה החדשה והעדפה ללמוד בדרך הלימודים המסורתית. כך למשל במתמטיקה, קיים קושי לצמצם את הפער שנבנה באופן המסורתי.

ניסוי הקהילה של עשרה בתי ספר מרשת עמל
מפגש ערב עם מורי רשת עמל – חברי המשלחת משתפים את גילי, ממטה עמל, ברשמים מהמסע החינוכי.
המינהל לפדגוגיה של רשת עמל מטמיע ניסוי קהילה מרתק בבתי הספר של הרשת, חלק מבתי הספר החלו בתהליך וחלק מתקדמים בתהליך,
חשבתי על כך שהייתי רוצה לחבור לבית הספר בו מנהל מטכאל, וליצור חיבור משותף בפרויקט משותף של בני מיעוטים ויהודים. מטכאל סבור שזה רעיון מצוין.
למטכאל יש עוד תוכניות : חילופי משלחות של ערבים ויהודים שיתארחו אצל תלמידים מסאן דייגו ויתארחו גם בארץ. אין ספק שהסכמנו על הדרך לעורר שינוי,
עם זאת אני תוהה לגבי חומות המערכת שמגבילה אותנו, ובתוך החומות הללו אני מקווה שנפרוץ החוצה.
אני יודעת שאי אפשר למוטט מערכת ביום אחד, יש כאלה שיחלקו עליי ויגידו שכדי ליצור שינוי צריך למחוק את השיטה הנוכחית,
אך אני סבורה שגם במוגבלות הקיימת נוכל לדבוק יחד בשינוי כקהילה שיתופית. חשבנו יחד על כך בין קבוצת מורי עמל, עמל, שנמשיך להעלות רעיונות,
פרויקטים ונמשיך לחבור יחד במפגשים משותפים כדי להניע תהליך פדגוגי משמעותי, וכפי שאמר עמל : "כשיש משמעות – יש משמעת".

21/10/16 היום השישי – בית הספר שבמחוז הצפוני
הנחיות לתלמיד הנותן משוב: היה אדיב, היה ספציפי, היה מסייע

נכנסתי לשיעור ביסודי המשלב דרמה, היסטוריה ונגינה. איך? כל קבוצה קיבלה סיפור מההיסטוריה האמריקאית והמחיזה אותו, ברקע מנגנים תלמידים בכלי נגינה.
לאחר מכן נותנים תלמידי הכיתה משוב. אז איך לומדים היסטוריה? בסיום התהליך מחברים את כל הסיפור יחד ומקבלים תמונה שלמה.
בזמן הצפייה, המורה חידד המורה לתלמיד את כללי המשוב: היה אדיב, היה ספציפי, היה מסייע. אין כמו כישורים חברתיים…!
משחק כדורגל: התלמידים שיחקו כדורגל בדשא שמחוץ לבית הספר. כן, אין גדר המפרידה בין בית הספר למרחב. שיחקנו עם התלמידים כדורגל,
הם שיתפו וקבלו זאת בשמחה. המורים עמל ומטכאל הבקיעו שער. לפתע נעלמו כל התלמידים בעודי נהנית מהשמש. לאן נעלמו? כן, הם נכנסו לשיעור.
לא! לא היה צלצול ! בהייטק היי אין צלצולים. אחריות אישית זו המילה!
דמות ססגונית ויוצאת דופן הוא ריי, המשמש כ יקן הסטודנטים. הוא הגיע מהפיליפינים והיגר לארצות הברית. שאלתי אותו לגבי ההשפעה שיש לגבול עם מקסיקו.
תשובתו הייתה גלויה, הוא סיפר על ההטרוגניות של הרכב התלמידים, על הצרכים הכלכליים שלהם,
באותה סביבה ניתן לחוש את ההבדל בין בתי הספר בפוינטה לומה לבין בית הספר הנוכחי, הסביבה הנוכחית מוגדרת כסביבת טיפוח. במקרים קיצוניים שבהם תלמידים צרכו סמים העבירו אותם מבית הספר, אך זאת לאחר שנעשה תהליך שבה מוצו כל האפשרויות.

hth13

סיפורה של עדי קיירוז
"הבטיחו לי שתדבקו זה בזה כדי לעשות שינוי!"
עדי קיירוז – HTH quteach coordinator מפתיעה אותנו בסיפורה האישי: הוריה מלבנון, נאלצו להגיע לונצואלה בשל המלחמה, שם חוותה תקופה טראומטית.
היא מתארת את הפחד לצאת לרחובות, פשע ופחד בכל מקום. ההורים של עדי היגרו לאמריקה, ושם עברה משבר ברכישת השפה, המורה היתה משאירה אותה לבדה בחדר,
לשמיעת הקלטות חוזרות ונשנות כדי לרכוש את השפה האנגלית, עד אשר לקחה עדי את המילון שראתה בחדר ובהיותה בת 7 למדה את כל המילון,
מילה מילה, מקור המילה, השורש שלה, משמעותה ושימושיה. עדי מתארת את התובנה שלה – בהיותה בת שבע הבינה את כוחה של המילה ככלי להבעת רגשות,
ככלי יצירה, ככוח לתקן ולשנות. התרגשנו מאד לשמוע את סיפורה. ברקע שמנו שירים בעברית וערבית, ויצאנו יחד יהודים וערבים, חברי המשלחת בריקודים יחד עם עדי.
עדי אמרה לי : " הישארו יחד כקבוצה כדי לעשות את השינוי, תבטיחו לי שתישארו יחד כי אני יודעת שזה לא קל לעשות שינוי.
אני יודעת שיש לכם משימה לא פשוטה להילחם במערכת קשה. הבטיחו לי שתדבקו זה בזה, לא תעזבו זה את זה כדי שיהיה לכם הכוח לשנות!". ו
אני הבטחתי. הבטחתי לעדי שנישאר יחד כדי לעשות שינוי!

תודה ליעקב שניידר ולאורנה וולק המובילים מסע מרתק מתוך אמונה ונחישות לעצב חינוך ולהטמיע אותו בישראל,
תודה למקס סיון מנהל בית הספר שלי ולעירית כהן מנהלת חטיבת הביניים, על האמון שנתנו בי כשנבחרתי למשלחת,
תודה לרשת עמל על היוזמה המבורכת ותהליכי השינוי החדשניים שהיא מטמיעה בבבתי הספר שלה, ובעיקר על ההזדמנות לעצב חזון ולהוביל חלום.

* הכותבת היא מורה לספרות ועברית בבית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת, מחנכת, מנהלת שכבה, רכזת כיתות שח"ר ורכזת חברתית.