צבא, התיישבות והומניזם – הילכו יחדיו?

יומן מסע אל החברה הישראלית- חלק א’

רשמים משבוע ישראליות משותפת בחטיבת שבח מופת

18/11/18 כתיבה והובלה: סיגלית ריקה, רכזת חברתית בחטיבת הביניים שבח מופת

מה קורה כאשר חייל ממוצא ישראלי וחייל ממוצא ערבי נפגשים?

שבוע ישראלי נפתח בצפייה בהצגה “שניים על הגג” של תאטרון הנפש. ההצגה עוסקת במפגש דמיוני בין חייל ישראלי לבין חייל ערבי. הם אינם דוברים את אותה השפה, ולכן מתקשרים זה עם זה בפנטומימה. גבולות השפה מיטשטשים באופן הומוריסטי. הם נפגשים באופן סוריאליסטי על גג בלב הים. המפגש המנותק מהאנושיות, ומכל הסטיגמות, מאפשר לשניהם לפשוט את המדים. לרגע הם אינם מייצגים יותר עמים, וחוזרים להיות בני אדם. פשיטת המדים באופן מטאפורי מאפשרת את חשיפת האדם שמולך במערומיו, מנותק מכל סייג. 
בזמן קריטי שכזה הם מאחדים כוחות כדי להציל את עצמם. מצבי החרדה הקיומיים הנוצרים בעת מלחמה מתחלפים במצב חרדה המשותף לשניהם – ההישרדות בלב ים. ברגעים אלו מתגלה האנושיות שבאדם באופן נאצל ונעלה. אהבת האדם עולה על הכל.

איזו עליה ואיזו התיישבות?- הזמנה לשיחה

אורי פילכובסקי הוא מרצה בתיכון הילל במיאמי, ומלמד באמצעות קורסים בסקייפ. במסגרת שבוע ישראלי נפגש פילכובסקי עם תלמידי שכבת ח’ וסיפר על עלייתו לארץ. אורי עלה עם משפחתו מארצות הברית בשנת 2014 עם חלום ציוני להתיישב בארץ. הוא ויתר על חיי נוחות וכלכלה טובה במיאמי כדי להגשים חלום ולתרום למדינה. אורי סיפר על קשיי העלייה והקליטה ועל ההתמודדות עם הקשיים האלו באמצעות אהבת הארץ. הוא דיבר על החיים בארץ ישראל ועל החיבור לקהילה, למדינה ולאדמת המולדת ונופיה.

הסיפור של פילכובסקי מקבל תפנית מיוחדת כשמתברר היכן בחר למקם את חייו. אורי גר בהרי יהודה, במצפה יריחו. הוא סיפר לתלמידים על ההחלטה שלו לגור באזור השטחים. בעקבות המפגש איתו התעורר דיון על המתח בין אידיאל ההתיישבות היהודית בארץ ובין כיבוד החוק והגבולות הבינלאומיים. המפגש היה מרתק ועורר דיון מזווית אחרת.

איה ונועם, תעשו לנו צבא

האם אישה יכולה להילחם? האם אישה יכולה להחזיק בנשק? האם אישה יכולה להיות קרבית? על השאלות הללו ענו נועם ואיה במפגש מרתק עם תלמידי שכבת ט’. נועם ואיה הן שתי בחורות יוצאות דופן ומייצגות דגם לשינוי מגדרי. הן משרתות בגדוד קרקל במסלול הנח”ל. גדוד זה הוקם בשנת 2004, והוא הגדוד המעורב הראשון של גברים ונשים. הן עברו מסלול קרבי של שבעה חודשים. האימונים היו משותפים הן לנשים והן לגברים שבגדוד, ומכולם נדרשה אותה מידה של סיבולת.

מדובר בשבירת סטיגמות חברתיות בחברה אשר מצפה מאישה להיות עדינה ורכה. נועם ואיה הן ההוכחה שאפשר אחרת. היה חשוב להן להוכיח ששירות קרבי לבנות אינו בלתי אפשרי; שגם אישה יכולה ומסוגלת  להיות לוחמת. כיום הצבא מאפשר לנשים להשתלב במסלול הקרבי, והן מהוות כוח לחימה משמעותי. נועם ואיה ממשיכות לפעול במסלול הנח”ל בשיתוף עם תנועת “הנוער העובד והלומד”. במסגרת זו הן מעבירות תכנים חינוכיים וממשיכות לפעול למען שוויון מגדרי. 

גם בתיכון הולכים בעקבות מורשת הלוחמים