בית הספר הניסויי שבח מופת
מבוא
מהלך הניסוי בשבח מופת רב תחומי שבח מופת
רקע כללי
על אף התמורות שהתרחשו במציאות חיינו, נראה כי מערכת החינוך עדיין ממשיכה לפעול כמערכת סגורה וחסינת שינויים. כנגזרת, גם מרבית בתי הספר ותכניות הלימודים מכשירות את הלומדים כקולטים סבילים של אמיתות שנגזרו מראש (דול, 1999), במקום יוצרים פעילים של ידע החיים בעידן פוסט-מודרניסטי ופועלים במערכת פתוחה, על פי גישות חינוכיות – אקולוגיות (קייני, 2006; לם, 2002, אבירם, 1999). אפיונים אלו יצרו פער בין המציאות שחווה הלומד בתוך בית-הספר לבין זו שמחוצה לו. הנחת היסוד היא כי חוסר הלימה זה, בין החיים בשתי המציאויות הללו עלולה לייצר לומד מבולבל, אשר אינו מפתח יכולות פענוח המציאות ובחירה מושכלת בין ערכים ופעולות בעולם המורכב ומרובה הסתירות שמחוץ לבית-הספר, ובנוסף, אינו מנצל את זמן הלמידה העומד לרשותו בבית-הספר לצורך גיבוש תפיסה ערכית, יצירת קול אישי ותרומה חברתית.
ההקשר
בית-הספר הניסויי שב”ח מופת בתל-אביב, הנו על-יסודי שש שנתי וכולל חט”ב, חט”ע ומכללה טכנולוגית. סך התלמידים בביה”ס 800 תלמידים (כולל מכללה). סגל המורים כולל 80 מורים. מרבית התלמידים הם בני עולים ועולים ממדינות חבר העמים (רוסיה)
כ-70% אינם תושבי תל –אביב ומתגוררים בפריפריה של אזור המרכז. ביה”ס מעודד מצוינות בתחום המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה וכן קיים בו מרכז אמנויות. לצד טיפוח זהות היהודית ישראלית ביה”ס נותן מקום לרב תרבותיות-שימור התרבות הרוסית. ביה”ס נמצא בתהליך מואץ של הצטיידות ושדרוג תשתיות טכנולוגיות קיימות: מחשבים, אייפדים, מסכים, רשת אינטרנט קווית ואלחוטית, מצלמות, אפליקציות ועוד.
בית-הספר מעוניין לקיים מערכת יחסי-גומלין עם המציאות, כמערכת פתוחה אשר גבולותיה חדירים. המטרה החינוכית היא “לבחור ולשלב מסורות באופן בררני, ללקט את אותם היבטים בעבר ובהווה הנראים כנוגעים ביותר לעניין שעל הפרק” (Jencks, 1987, p.7 בתוך דול, 1999 עמ’ 14) ולפעול כשחקנים המשפיעים בקהילות רלוונטיות לתפקודם. לפיכך, נוסחה המטרה המרכזית של הניסוי הבית-ספרי, כפי שהוגשה לאגף מו”פ, ניסויים ויזמות במשרד החינוך בשנת תשע”ה: ליצור ולהטמיע מודל של למידה רבודה המכילה מרכיבים פדגוגיים, ארגוניים וטכנולוגיים. מטרות המודל הניסויי מבוססות תהליך התפתחותי-ספיראלי של הלומדים, הן ברמה המנטאלית והן ברמה המעשית. המודל שואב עקרונות מתיאוריות אפיסטמולוגיות וחינוכיות פוסט-מודרניות (קייני, 2006; לם, 2002, אבירם, 1999; דול, 1999; Giroux, 1993), בהקשר של מטרות החינוך פדגוגיה ופיתוח תכניות לימודים.
הפעילות החינוכית בבית-הספר מושתתת על תהליך שכולל את השלבים: (א) השתלבות – המתבטאת ביכולת של הלומד לפענח את המציאות האקלקטית, הדינאמית והפלורליסטית ולהבין אותה כדי להצטרף למעגלי שייכות רלוונטיים. (ב) אימוץ, פרשנות ובחירה- היכולת לבחור מתוך העבר וההווה את הראוי לשימור, ולאמץ את המסורות והערכים שמתאימים ללומד ולהשקפותיו (Jencks, 1987). בניסוי זה התמקדות בערכים מובילים: בחירה מושכלת, יצירתיות, פרואקטיביות, אחריות, שייכות, אוטונומיה (שכטר ועירם, 2002). (ג) יצירה ותרומה – ביטוי הקול האישי באמצעות פעילות יצירתית ויוצרנית פרואקטיבית, המבנה תוצרים בעלי השפעה חיובית על המציאות בה הוא חי ומתנהל, על קהילות השייכות ועל החברה. על פי ג’נקס ה’חדש’ נבנה על ה’ישן’. העתיד אינו ניתוק מן העבר או אנטיתיזה לעבר, אלא השתנות שלו. ההווה שזור בעבר ובעתיד (Jencks, 1987; דול, 199). היכולת להפיק סינתזה מרשימה של מסורות תלויה בהצלחתנו בבחירה ושילוב. החינוך צריך לעסוק בהכשרה לבחור וליצור.
לדרכים בהם יושגו המטרות החינוכיות קראנו “פדגוגיה של למידה רבודה”. המונח ‘למידה רבודה’ אינו קיים בספרות המקצועית והמחקרית, אלא בהקשר טכנולוגי, ונראה שהעושים בו שימוש מתכוונים למעשה ל’מציאות רבודה’ (Augmented Learning). בניסוי הנוכחי, ‘מציאות רבודה’ היא מרכיב אחד מסך המרכיבים של המודל. לצורך כך, הגדרנו כי “פדגוגיה של למידה רבודה” הנה תהליך הוראה-למידה-הערכה בעלת רבדים שונים המתכתבת עם המציאות המשתנה בה מתנהל הלומד היא כוללת את האפיונים: מורכבות ועומק, גמישות, רלוונטיות, יצירה, שימוש בטכנולוגיה. נפרטם להלן: א) מורכבות ועומק: עיסוק בנושאים מהותיים, כגון דילמות מוסריות, דרך שאלות שמובילות לתשובות רבות מתחומים והקשרים שונים, תמונות עולם שונות או נקודות מבט שונות ומאפשרות רפלקציה אישית וצוותית. ב) גמישות: בנושאי הלימוד, בעיבוד תכניות הלימודים, במרחבי הלמידה ובסביבת הלמידה, בגיל הלומדים, ביחידות הזמן, באוטונומיה שניתנת למורים ולתלמידים. ג) רלוונטיות: קישור הלמידה לעולמות התוכן של הלומדים, לקהילה ולסביבה בה הם חיים ופועלים. ד) יצירתיות ויוצרנות (כספי, 1985): בדרכי הלמידה, במרחבי הלמידה ובסביבות הלמידה הפיזיות והוירטואליות, ביכולת להתמודד עם דילמות ולמצוא להן פתרונות מקוריים ותשובות מגוונות. היצירה מתבטאת גם בדרך שבה האדם יוצר את חייו כל יום מחדש בעזרת תהליכי שינוי וטרנספורמציה. ה) טכנולוגיה- טכנולוגיות מידע מגוונות מתקדמות המשולבות בכל רובדי הלמידה ותוך חיבור לסביבה.
כל אחד מאפיונים אלה בא לידי ביטוי במרכיבי בית-הספר: תכנית הלימודים, סביבת הלמידה, פדגוגיה, מבנה ארגוני והגדרת תפקיד המורה. להלן דוגמאות של חלק מהתשומות והשינויים שבוצעו בבית-הספר לצורך ביצוע הניסוי: התפתחות מקצועית של מורים – מפגשי מו”פ לעבודה משותפת על עקרונות הניסוי והובלת פרויקטים שובצו בתוך מערכת השעות הבית ספרית. כמו כן, יציאה להשתלמויות בהיי-טק היי בסאן דייגו ובאוניברסיטת בארד בניו-יורק; מקבץ מקצועות הומניסטיים נלמדו באופן מרוכז לאורך 4 ש’ ברצף, פעמיים בשבוע; ‘חבר ביקורתי’- מתן תמיכה מקצועית ורגשית למורה באופן בלתי פורמלי, במודל זוגי של מורה חניך-מורה חונך; הגדרה מחודשת והטמעה של תפקיד המורה כמוביל תהליכי למידה מבוססי פרויקטים; יצירת שיתופי פעולה עם גופים חיצוניים, כגון שילוב מנטורים מחברות הייטק; רכישת ציוד טכנולוגי מתקדם: כיתות חכמות, אמצעי צילום ועריכה, חדרי היצגים ומחשבי אייפד. מחשבי האייפד משמשים את הלומדים בבית הספר באיתור מידע, הצגתו ובניית תוצרים מגוונים. הוקמה קבוצת “נאמני אייפדים” אשר לומדים בקורס מטעם רשת עמל. אלו מסייעים למורים ולעמיתיהם בכיתה. כמו כן, המכשירים משמשים לצורך למידה מבוססת מקום ולמידה מבוססת פרוייקטים, כגון פיתוח אפליקציות. דוגמא לפרויקט שבו יושם מודל הניסוי הוא ‘פרויקט שרונה’. פרויקט שרונה הנו מיזם תיירותי דיגיטלי, המבוסס על דגם של למידה מבוססת מקום ומציאות רבודה הנקרא ‘Cell-Aviv’. נולד כדי להיענות לצורך מן המציאות- תלמידי בית-הספר בנו מסלול סיור מתוקשב ונגיש לבעלי מוגבלויות במתחם הפנאי והבילוי שרונה, המכיל מגוון רבדים של מורשת והיסטוריה. המסלול מאפשר סריקת קודים (QR) באמצעות טלפון נייד ולקבל מידע דיגיטלי עשיר, סרטונים ומפות מונגשות, גם לבעלי מוגבלויות, אודות תחנות שונות במסלול. במקרה זה התקיים שיתוף פעולה עם תלמידי בית ספר ‘און’ לחינוך מיוחד. בית-הספר זכה בפרס על יזמות וחדשנות חינוכית בזכות פרויקט זה. דוגמא נוספת היא פרויקט בנושא ‘מנהיגות ומוסר’, בכיתות ט’, אשר מעמיד למבחן את שאלת ניקיון הכפיים של מנהיג. הפרויקט כלל שלב של התבוננות בעבר- עיון בקורתי בטקסט המקראי וחקר הגדרות בנושא מוסר, שלב בחינת ההווה- התלמידים בחנו את המנהיגים העכשוויים וההיסטוריים לאור תהפוכות המציאות ובחרו מנהיג בהתאם להגדרות – ושלב של יצירה רב תחומית עם פנים לקהילה – תוצר הלמידה היה הפקת קמפיין בחירות למנהיג הנבחר בשילוב כלים טכנולוגים מתקדמים, לאחר שקיבלו הדרכה בנושאי צילום, עיצוב, הפקת סרטונים. כמו כן, יצרו קשר עם גורמים שונים בקהילה ובארץ, בהתאם למנהיגות שנבחנה. הלמידה בוצעה בצוותים, בימים מרוכזים, תוך הנחיית המורה. התלמידים יכלו לבחור את סביבת הלמידה (ספריה, קפיטריה, חצר וחדרי בית-הספר).
כיצד פדגוגיה של “למידה רבודה ” תיצור בוגר משתלב ,ערכי ומשפיע ?
המוצר ויישומו
*” פדגוגיה של למידה רבודה” היא הוראה למידה בעלת רבדים שונים המתכתבת עם המציאות המשתנה בה מתנהל הלומד היא כוללת את הרכיבים הבאים: מורכבות ועומק, גמישות, רלוונטיות, יצירה, שימוש בטכנולוגיה.
בבית הספר ניתן לחוש בפדגוגיה של למידה הרבודה בכל תחומי הפעילות בבית הספר, הן ברבדים הפדגוגיים והן ברבדים הארגוניים. ברבדים הפדגוגיים, ניכרת הרבידות בשימוש בגישה האחדותית (רב-תחומית, בין-תחומית, על-תחומית) בבניית תהליכי למידה. דוגמת בולטת היא מיזם
cell – aviv שבו המסלול ותכניו מובילים את למידה ולא תחומי הדעת דוגמא נוספת ניתן למצוא בפרויקט “נר לנופל” שבו מנציחים תלמידי חטיבת הביניים את נופלי בית הספר באתר בית הספר. התלמידים חוקרים ומגלים את סיפורם האישי של נופלי בית הספר ודרכם נחשפים לאירועים השונים בתולדות המדינה, לשירי התקופה ולהיבטים שונים נוספים. שימוש בגישה זו יוצר רלוונטיות של נושאי הלימוד לעולמם של התלמידים , לקהילה ולסביבה בה הם חיים ופועלים. בפרויקט אחר, “לשם שינוי”, חוקרים התלמידים מהפכות בספר שופטים ובהיסטוריה הכללית של העידן המודרני ומציעים נושאים ל”מהפכות” בסביבתם הקרובה. התלמידים יוצרים מדריך עצות לעשיית שינוי בחברה “המדריך למהפכן הצעיר”. תהליכי למידה מסוג זה מזמנים אפיקי חקירה שונים ומגוונים ולעיתים מפגישים את התלמידים עם דילמות מוסריות ופתרונות שבעצמם יוצרים התלבטויות חדשות, בדיוק כפי שהחיים עצמם מלאים בתהפוכות וברבדים שונים של פתרונות והחלטות.
בתהליכי הלמידה נעשה שימוש בכלים ביקורתיים: דיאלוג, רפלקציה ו בשימוש במתודת p.b.l הכוללת למידת חקר. שימוש בכלים אלו יוצר רבידות ועומק מחשבתי ומאפשר ללומדים לבחון את הנושאים הנלמדים ואת עצמם ביחס לתהליכי הלמידה. הלומדים מגלים שכל נושא מגלם בתוכו פוטנציאל של מגוון נושאים והעמקה ברמות שונות וחושף בפני הלומדים יכולות וגילויים גם על עצמם ביחס ללמידה וביחס למקומם בחברה ובסביבתם הקרובה. קבוצת תלמידות שהשתתפה בפעילות התנדבותית למען ילדה חולת סרטן במסגרת פרויקט בתנ”ך “בצלם אלהים” הגיעה למסקנה שפעילות הכיתה ותרומתם שלהם אינה פחותה ואינה נופלת מפעילות עירונית שהתנהלה למען אותה מטרה. בתם שיחה רפלקטיבית, הן סיכמו “כל אחד יכול לתרום”! כיתה זו המשיכה בפעילות ההתנדבותית לאותה מטרה גם לאחר תם הפרויקט.
הלמידה מתנהלת ברבדים שונים לפי הצורך ולפי ההתנהלות בחיים כשמטרה והתוצר או התוצאה מובילים את המהלכים. במהלך השיעורים, תלמידים מקיימים למידה שיתופית ומשתמשים במגוון כלים טכנולוגיים ברמות יישום שונות מרמות בסיסיות של חיפוש מידע ועד רמות יישום, רמות הערכה יצירה ויישום. התלמידים יוצרים סרטוני מקור, כרזות אינטראקטיביות ,ספרונים ומדריכים כשבכולם ניכר ה”קול האישי” שלהם עם אמירה חברתית או סביבתית ברורה. פעמים רבות תהליכי הלמידה מסתיימים בתוצרים משמעותיים לקהילה ולחברה, זהו היבט משמעותי ומרכזי בתפיסה הבית ספרית.
תלמידי בית הספר נפגשים עם מומחים ודמויות מקהילה והחברה בפרויקט “האחר הוא אני” בספרות נפגשו תלמידי החטיבה עם הקריקטוריסט יותם פישביין, תלמידי הפרויקט “הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השניה” (הוטרנים) נפגשו עם ותיקי וותיקות מלחמת העולם השנייה ועם צבי קנטור תת אלוף במילואים, תלמידי פרויקט בספרות שעוסק במגדר נפגשו עם מירב מיכאלי ועוד. כחלק מהתפיסה של מורכבות ועומק של החיים האמתיים וקשר בלתי אמצעי לסביבת הלומדים אנו מרבים לשלב למידה מחוץ לבית הספר במתחם שרונה, מוז”א, אחוזת בית גם שיתופי פעולה עם מוסדות כמו בתי ספר און והצרי לבעלי מוגבלויות. התלמידים והצוות משתתפים בכנסים רבים ומארחים קבוצות רבות בבית הספר. ההשתתפות בכנסים והאירוח ההדדי גם הם חלק מהתאמת אווירת בית הספר למורכבות החיים ומתוך תפיסה שגם פעילות זו היא למידה ומעוררת השראה, קשרי גומלין וקשרים חדשים ומורכבים.
מבחינה ארגונית – מבנית, נעשה מאמץ גדול להתאים ולבנות חללי עבודה ולמידה חדשניים שמאפשרים חללי למידה לקבוצות ומעוררים יצירתיות ותחושה של פתיחות. בבית הספר נבנה אולפן הקלטות ועריכת סרטים מהמתקדמים במערכת. נבנה מרכז יזמות ע”י רשת עמל שמעוצב בהשראת גוגל ומשמש לפיתוח אפליקציות ויזמות ומארח גם את התלמידים בתהליכי הלמידה השוטפים. נפתחה ספרייה ומרכז מידענות ובה קיים מרכז סייבר מתקדם, נפתחו חללי עבודה בחטיבת הביניים. נעשה מאמץ מוגבר למחשב את כל הכיתות ולרכוש ציוד טכנולוגי מתקדם כמו מצלמות 360 מעלות או משקפי גוגל לטובת תהליכי הלמידה הייחודיים. בנוסף, קיים שימוש נרחב במרחבים וירטואליים ובכלים טכנולוגיים שיתופיים כמו פדלט – לוח עבודה שיתופי, קבוצות וואטסאפ, שימוש בתיקיות עבודה שיתופיות של גוגל ועוד שמחקים את העולם העסקי.
בבית הספר נפתחת כל שנה השתלמות מורים פנימית “למידה רבודה בסביבה משתנה” שנבנית לפי צרכי התפיסה הפדגוגית ולפי צרכי המורים. ההשתלמות משלבת בין נושאים פדגוגיים לטכנולוגיים ויוצרת את הקשרים הנכונים ביניהם. ההשתלמות משלבת גם בין תכנים פדגוגיים לרגשיים חברתיים שעולים מהקשר ההדוק עם הסביבה והמציאות ומעצם גילם והתפתחותם הרגשית של התלמידים.
בית הספר מקיים גם קשרי גומלין והשתלמויות עם גורמים בחו”ל ומקיים משלחות מורים בשיתוף רשת עמל ואגודת ידידי הייטק היי בישראל לרשת בתי ספר HTH בסן דיאגו ומשלחות מורים לרשת בתי הספר של בארד בניו יורק.
מבחינת רובד הזמן, יש תשומת לב מרבית לבניית מערכת שעות שתאפשר יחידות זמן גדולות לעבודה בקבוצות, פגישת מומחים ושילוב תחומי דעת. במערכת השעות ניתנות יחידות זמן מסודרות לישיבות צוות ולהשתלמות בתם יום העבודה.
העתיד הקרוב
לפני כשנתיים עירית תל אביב החליטה לסגור את בית הספר ולהעמיד את המבנה שלו לרשות ילדי התושבים הזרים של דרום תל אביב.
לאחר מאבקים לא פשוטים הוחלט לבנות עבור בית הספר , מבנה חדש בדרום תל אביב ברחוב יעקובוב סמוך לתל כביר בשכונת נווה עופר.
בית הספר נבנה בהתאם לתפיסה הפדגוגית החדשה של בית הספר . אם כי תוכנית זו טרם אושרה על ידי משרד החינוך ולמרות זאת אנו ממשיכים להתקדם בהכשרת המורים לקראת ישומה תוך כדי ידיעה שיתכן ולא תאושר.
הנחות יסוד
- מציאות החיים מורכבת ובה סתירות פנימיות.
- המציאות היא דינאמית ומשתנה תדיר.
- התמודדות עם המציאות המודרנית דורשת גמישות מחשבתית.
- החיים במאה ה-21 מושתתים על טכנולוגיה (נגישות לידע, התפתחות רעיונית, עוצמת גירויים גדולה).
- בסיס ערכי יציב הוא מהותי בהתפתחות ילדים.
- הילדים יוצרים עולם משלהם ויכולים לנהל אותו.
- בית הספר צריך לקיים יחסי גומלין עם המציאות.
- למידה מתקיימת כשיש רלוונטיות.
- תהליכי יצירה הם למידה משמעותית.
- למידה משמעותית מתרחשת בזיקה לרגש האדם
- תפקיד בית הספר הוא ללמד את הילדים לחיות חיים מלאים.
פדגוגיה חדשה
התפיסה החדשה שלנו טוענת שניתן לסיים את התיכון עם מיומנויות חשיבה, פתרון בעיות, ביקורתיות, למידה עצמית, יזמות , וקהילתיות וזאת ללא תעודת בגרות. לדעתנו ניתן ללמד את רוב דרישות משרד החינוך דרך סמינריונים אישיים אותם יבחר תלמיד או קבוצת תלמידים שיעבדו כצוות ובמשך לימודיהם יצברו תיק סמינריונים . רובם יהיו מעשיים עם רקע תיאורטי . לבסוף יבחנו בכיתה יב׳ כפי שבוחנים בוגר MA – כלומר תשב ועדה של מספר מורים ואולי גם נציג משרד החינוך והאקדמיה, והתלמיד יבצע פרזנטציה של העבודה המסכמת שלו לפני הועדה . העבודה תהייה חייבת לכלול מודל מתמטי וחלקה יעשה באנגלית, העבודה תכלול חומר תיאורטי ומאמרים רלוונטיים בעברית ובאנגלית וחלקה יהיה מעשי ויכלול פרוייקט מעשי שיתן פתרון לבעיה או סוגיה רלוונטית לעולם בו אנו חיים , תוך כדי ראייה קהילתית.
בשנה וחצי הקרובות , אנו מעוניינים לפתח מודל למידה לכל התלמידים, מסלול רב גילאי שיוביל למטרה, תוך כדי חיבור לעולם האמיתי. לכן זו הייתה הסיבה לשילוב אזורי WE-WORK בתוך בית הספר, כך שמספר חברות יוכלו לעבוד בתוך מרחבים בבית הספר ולשלם מחיר סימלי למרחב העבודה ובמקביל ולשמש כמנטורים לתלמידים. אגב לא מדובר רק בתחום ההייטק אלא במגוון תחומים. כמו מוזיקה , אומנות , תיאטרון , כתיבה ועוד….
חלק מהתלמידים ישלבו סמינריונים מאוניברסיטאות שונות ויוכלו לצבור נקודות זכות אקדמיות עוד בתיכון.
מבנה בית הספר משתדל להתכתב עם מציאות זו ולכן רוב מרחבי הלמידה הן מעבדות גדולות שיכולות להכיל קבוצות למידה גדולות ומגוונות וביניהם מסתובבים מספר מנחים. הגגות תוכננו כך שימשו לעבודות מחקר כל גג ייצג נישה אקולוגית בה ניתן יהיה לבצע תצפיות ומדידות.
בימים אלו אנו שוקדים על אפשרויות נוספות בהן תלמידי מגמת הנדסת תוכנה יפתחו ממשקים חכמים ליצירת בית ספר חכם, מדובר בממשקי מורה תלמיד ובפעילויות נוספות שיטמנו בקירות ובחצר בית הספר ויפעלו על המכשירים הניידים הקרובים לנקודה החמה.
בית ספר קדם אוניברסיטאי – “אקדמיה בתיכון” ובארד
בשלוש השנים האחרונות אנחנו לומדים ומטמיעים את המודל של אונ’ בארד בניו יורק המשלבת את האקדמיה כבר בתיכון . ביקרנו בבארד והכרנו את השיטה, יש נסיון לשכפל את הרעיון עם אחת האוניברסיטות בארץ כך שחלק מתלמידי שבח מופת יוכלו לצבור נקודות אקדמיות לתואר הראשון , כבר בתיכון. כבר היום שילבנו 21 מהתלמידים בכיתה י׳ ו יא׳ אשר לומדים לתואר ראשון. במקצועות : מתמטיקה , מדעי המחשב , כימיה וביולוגיה.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=12453
