השקה חגיגית למיזם סל אביב במסלול 100 שנים לתיאטרון הבימה!
מאת: רפאלה בלס
בכל זאת הגענו, למרות הכול!
לא בכל יום זה קורה – השקת מסלול נוסף במיזם סל אביב (תל אביב בסלולר), והפעם מסלול שהשקתו נדחתה שנתיים בשל הקורונה וסגירת עולם התרבות כמעט לגמרי. אך סוף סוף זה קרה. את ההשקה הקדשנו למורה לספרות האהובה ענת טפר ז”ל, שהיתה עמוד התווך הספרותי בפרויקט ונפטרה בטרם עת. אנו בטוחים שהיא היתה גאה ומאושרת ונכחה ברוחה.
מהו בעצם מיזם Cell Aviv Habima? טוב ששאלתם. הנה זה בא –
רוצים לראות את המתרחש מאחורי הקלעים של התיאטרון הכי מפורסם בעיר? סקרנים לשמוע את חנה רובינא האגדית ב”הדיבוק” ? מעוניינים ללמוד על גלגוליו של התיאטרון הלאומי? אפליקציה תיירותית-דיגיטלית חדשה נחנכה ביוזמתם של תלמידי תיכון עמל להייטק ואמנויות ע”ש פרס ת”א ביחד עם בי”ס און לחינוך מיוחד.
השבוע נחנכה אפליקציית Cell Aviv Habima שהפיקו תלמידי תיכון עמל להייטק ואמנויות ע”ש פרס ת”א ותלמידי בית ספר “און לחינוך מיוחד” בתל אביב. התלמידים חברו פעם נוספת למיזם לימודי סלולרי משותף והפיקו אפליקציית תוכן תיירותית דיגיטלית למבקרים. המיזם נבנה ברוח מיזמים קודמים של עמל שבח-מופת ואון: מיזם חינוכי משותף – cell aviv (תל אביב בסלולרי), ואחרים במתחם שרונה, מוזיאון א”י, אחוזת בית, רחוב ביאליק ועוד. מטרת אפליקציית Cell Aviv Habima היא הצפת ההיסטוריה התרבותית הסמויה של הבימה, התיאטרון הלאומי, החל מהקמתו ברוסיה ועד הפיכתו למוקד תרבותי בישראל.
כיצד זה עובד? באמצעות סריקת QR מוצעות למבקרים תחנות מידע רבודות או מסלול דיגיטלי מגוון, המונגש לבעלי מוגבלויות, ובו מידע, סרטונים ותמונות במכשיר הטלפון הנייד, המספרים את סיפורו של התיאטרון. באפליקציה ניתן לקרוא כיצד קם תיאטרון הבימה ב1918 והמחזה הראשון שעלה ‘נשף בראשית’ ועל הצגות נוספות כמו ‘הדיבוק’ , על המייסדים: מנחם גנסין, נחום צמח, וחנה רובינא הגברת הראשונה של התיאטרון וכיצד התקבל התיאטרון בפני הציבור, על הקמת הקולקטיב, הנחת אבן הפינה ב1936, במאים מקומיים, מחזות של סופרים ישראליים ומחזות של שנות ה2000 ועד היום. בנוסף ניתן לצפות ולשמוע קטעים מתוך אירועים חשובים שהתקיימו לאורך השנים.
האפליקציה כוללת גם משחק חידות היתולי בפלטפורמת וונדרינג ותחנה ב- 360 לצפייה מרחוק.
נעם סמל, מנכ”ל הבימה: אנשים לא שוכחים את ההצגה הראשונה שהם ראו בחייהם. ועל אחת כמה וכמה, אם הם צפו בה בתיאטרון העברי המקצועי הראשון, התיאטרון הלאומי “הבימה”. טקס הסרת הלוט והאפלקציה הם בבחינת כריתת ברית בין התיאטרון ובין הצופים הצעירים, שיזכו באמצעותו לזיכרון מרגש מההצגה הראשונה בחייהם.
מירב בראוטבר, מפמ”ר ספרות במשרד החינוך:
וכך תיארה גרובר בספרה “משני צידי המסך” את הקמת התיאטרון ברוסיה של 1918 – ״(הבמאי) עמד בכל תוקף על כך שהמסך הראשון ייתפר בידינו.. כמה לילות השקענו במלאכת קודש זו, כמה חלומות רוקמו בכל נעיצת מחט! כמה שירים הושרו בכל קמטוט! נארגנו ממש לתוך בדיו של אותו מסך״. וכך גם עבודת התלמידים המשותפת במיזם נפלא זה – אותה חדוות עשייה, מלאכת מחשבת של שיתוף, אהבה ואמונה, בניצוחם המסור של המורים משני בתי הספר, הצלחתם לתפור סיפור יפה וייחודי שלכם על תיאטרון הבימה. שאפו גדול.
מקס סיון, מנהל תיכון עמל להייטק ואמנויות ע”ש פרס ת”א: “במיזם החדש, המציע ‘עיר נגישה’ לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, הצליחו התלמידים בכישרון רב להציג בצורה אינטראקטיבית, חדשנית ומסקרנת את תולדות התיאטרון הלאומי הבימה, בצורה מעוררת עניין לכל אחד. זהו המסלול החמישי מבית היוצר של Cell Aviv – תל אביב בסלולר, ומקווים שאתרים אחרים בעיר יצטרפו אף הם למיזם, אשר נעשה כולו ללא מטרות רווח כשירות לציבור וכתרומה לחברה ולקהילה”.
מנהלת חטיבת הביניים עירית כהן: הפרויקט מדגים בצורה נפלאה הפנמת ידע תאורטי, חקר וגילוי, ראייה רב-תחומית בספרות, היסטוריה ותיאטרון בזיקה חזקה לאקטואליה ולחיים האמיתיים, שילוב טכנולוגיה מתקדמת בהוראה, טיפוח יצירתיות ושיקול דעת, הקניית ערכים אנושיים של הכרת האחר, סובלנות כלפי צרכיו ותרומת התוצר לקהילה.
מובילת המיזם, רפאלה בלס מתיכון עמל להייטק ואמנויות ע”ש פרס ת”א:
מעבר לחשיבות ההיסטורית והספרותית, לפרויקט חשיבות חברתית של אינטראקציה ושיתוף פעולה בין שתי קבוצות תלמידים מאוכלוסיות שונות בעיר תל אביב-יפו – שפיתחו ביניהם קשר חם לאורך תקופה שבמהלכה ניתן דגש מיוחד על הנגישות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים – פיזיים וקוגניטיביים כאחד.
את המיזם לימדו ענת טפר ז”ל, מתיכון עמל להייטק ולאמנויות ע”ש פרס שבח מופת לשעבר יחד עם רפאלה בלס, וענת גולדשטיין מבית הספר “און” לחינוך מיוחד. ייעוץ היסטורי: רמי סמו מנהל ארכיון הבימה. סיוע רב תחומי: סיגל אלמי מלמן, מובילת החדשנות הפדגוגית
לאפליקציה
לידיעה בפייסבוק של הבימה
לאלבום תמונות מההשקה
