העיר מבעד לעדשה: תלמידי תיכון פרס מציגים תערוכת צילום עירונית
תלמידי י'5 במגמת הצילום והקולנוע מציגים פרשנות ויזואלית מרתקת למרחב התל אביבי בתערוכה "שני מבטים", המבוססת על פורמט הדיפטיך ההיסטורי. האירוע ייפתח ביוני במרכז שכטר
כתבה – דפנה שלום
אמנות הדיפטיך במרחב האורבני המודרני
במהלך חודש יוני הקרוב, בתאריך 9/6/26, יום שלישי, עתיד מרכז שכטר בתל אביב לארח פרויקט אמנותי ייחודי המשלב בין היסטוריה מקומית לבין שפת הצילום העכשווית. התערוכה, פרי עמלם של בני נוער ממגמת הצילום והקולנוע, מתמקדת בפורמט הדיפטיך – מסורת אמנותית עתיקת יומין המורכבת משני לוחות או דימויים המוצבים זה לצד זה. בחירה אמנותית זו מאלצת את היוצרים הצעירים לבחון את המציאות דרך פריזמה כפולה, תוך יצירת זיקות פנימיות בין פריימים שונים המרכיבים יחידה רעיונית אחת.
הליכה בעקבות נרטיבים היסטוריים ועירוניים
הבסיס ליצירות המוצגות נשען על סיור תיעודי ומחקר ויזואלי שערכו משתתפי כיתה י 5 לאורך מסלולי פרויקט "סל אביב". מדובר ביוזמה המבקשת לחבר את דור העתיד לשורשי העיר תל אביב-יפו דרך נקודות ציון היסטוריות, אדריכליות וחברתיות. התלמידים, חמושים במצלמות, תרו אחר מוקדים בעלי חשיבות תרבותית וניסו ללכוד בעדשתם את המתח המתקיים בין העבר לבין ההווה התוסס. הפעילות בשטח היוותה כר פורה לבחינת השתנות המרחב הציבורי והאופן שבו סיפורים אנושיים משתקפים בקירות הבניינים וברחובות העיר.
דיאלוג ויזואלי בין ניגודיות להמשכיות
העבודות המוצגות בתערוכה "שני מבטים" אינן מסתפקות בתיעוד גרידא, אלא שואפות לייצר שפה סימבולית מורכבת. באמצעות הצבת צמדי תצלומים, המשתתפים בוחנים יחסים של השלמה, השוואה צורנית או ניגודיות נושאית. במקרים מסוימים, הדיפטיך מדגיש את רצף הזמן והתנועה, ובמקרים אחרים הוא יוצר התנגשות חזותית המעוררת שאלות לגבי תהליכי עיור, שימור מול פיתוח, וזהות מקומית. הצופה מוזמן לנדוד במבטו בין שני חלקי היצירה, פעולה הדורשת פענוח אקטיבי של המשמעות הנוצרת ב"רווח" שבין התמונות.
פדגוגיה יצירתית בסטודיו החברתי
הפרויקט התגבש במסגרת פעילותו של "הסטודיו החברתי" בתיכון להייטק ולאמנויות ע"ש שמעון פרס, תחת הנחייתם המקצועית של ציקי רווח ודפנה שלום. המודל החינוכי המוביל את המגמה שם דגש על שימוש בכלי המדיה לא רק כאמצעי טכני, אלא ככלי לביטוי אישי ומעורבות חברתית. דרך תהליך היצירה, המנחים עודדו את התלמידים לפתח עמדה מנומקת כלפי הסביבה בה הם חיים, תוך שכלול היכולת לתרגם רעיונות מופשטים לדימויים חזותיים בעלי כוח והשפעה.
מרכז שכטר כמוקד למפגש תרבותי
הבחירה להציג את התערוכה דווקא במרכז שכטר בתל אביב אינה מקרית. המרכז, השוכן במבנה היסטורי משופץ, מהווה גשר בין מסורת לחדשנות, ערכים העולים בקנה אחד עם מהות עבודות הדיפטיך של התלמידים. חלל התערוכה מאפשר לקהל הרחב להיחשף לפרשנויות הטריות של בני הנוער על העיר העברית הראשונה, בתוך סביבה המוקירה את המורשת הבנויה והתרבותית של האזור. האירוע מספק הצצה לדור הבא של היוצרים בישראל ולזווית הראייה הייחודית שלהם על המציאות הישראלית המורכבת.
צילום דוקומנטרי ככלי לשיקוף המציאות
התערוכה מדגישה את חשיבותו של הצילום הדוקומנטרי במאה ה-21, במיוחד כשהוא מבוצע על ידי צעירים החווים את המרחב האורבני בצורה בלתי אמצעית. השימוש בפורמט הדו-חלקי מאפשר להם לחרוג מהפריים הבודד ולבנות נרטיב קולנועי כמעט, המורכב מרגעים קפואים שמתכתבים זה עם זה. התוצאה היא פסיפס של מבטים החושף רבדים נסתרים של העיר, החל מפרטים אדריכליים קטנים ועד למחוות אנושיות חולפות, הכל תחת המעטפת של מחקר אמנותי שיטתי ומעמיק שנמשך לאורך שנת הלימודים.
לצפייה בתמונות מהתערוכה לחצו כאן
