איך עוצרים את האלימות בבתי הספר? טיכסנו עצה

האקתון חשיבה “לעצור כדי ליצור: סביבה בטוחה”

מה עוברים הילדים שלנו במהלך יום הלימודים בבית הספר? זה מעסיק ומדאיג אותנו בתור הורים. גם כמורים אנחנו עומדים לא פעם נבוכים מול תופעות האלימות. הדילמות החינוכיות הן רבות ומורכבות. מה הפיתרון? איך צריך לנהוג? מאיפה להתחיל? במי נטפל קודם- בקורבן או במקרבן? לכל דרך בה ננהג יש מסר נלווה לכל יתר הנוכחים במצבי הסיכון היומיומיים האלה.

לב ברמן, מנהל מרכז היזמות, ויעל בסון, יועצת חטיבת הביניים, תיכננו והפיקו יום האקתון חשיבה לשכבה ז’ במטרה לעצור ולטכס עצה יחד- תלמידים, מורים, מנהלים ושוטרים. ייעודו של היום הזה היה להפוך את כולנו לשחקנים פעילים לטובת יצירת סביבה בטוחה.

אקטיביזם לשם שינוי

איך מקדמים סביבה בטוחה בבית הספר? זו השאלה שהניעה את כל סוכני השינוי. שכבת ז’ חולקה לכעשרה צוותי חשיבה. לכל צוות ניתן מקרה מבחן המציג התנהגות אלימה. התלמידים דיברו ביניהם על המקרה, ושיתפו זה את זה במקרים דומים שהיו עדים להם. לאחר מכן, העמיקו כאשר נדרשו לאבחן את הסיטואציה מנקודת מבט אמפתית. מי הם הכוחות המעורבים במקרה המבחן, ולמה כל אחד מהם זקוק? הגישה האמפתית תרמה להנעת החשיבה השיווקית של התלמידים. המטרה הסופית של ההאקתון היתה ליצור קמפיין שיווקי, שתפקידו להעלות מודעות, לשנות חשיבה ולהשפיע.

שוטר, תלמיד ובלוגרית רוסיה ים תיכונית

השוטרים שהשתתפו באירוע היו שותפים מלאים בצוותי החשיבה. הם הקשיבו לתלמידים, דיברו איתם, חלקו מהידע שלהם בתחום החוק וזכו להיחשף לנקודות מבט רעננות מהשטח. מצד נוסף, עולם החשיבה היזמית נרתם לטובת העשייה החינוכית. התלמידים השקיעו זמן ואנרגיה בניסוח שאלות טרנספורמטיביות, שתפקידן לחולל שינוי אצל כל הצדדים המעורבים במקרי אלימות. את השאלות שיצרו הפנו לתלמידים מצוותי חשיבה אחרים, וניגשו לעבודת איסוף התשובות ממאגר חוכמת ההמונים.

כשהתשובות בידיהם, ישבו חברי כל צוות יחד והחלו לגבש את תיאוריית השינוי שלהם. התלמידים נועצו ביניהם איך יוכלו לגרום לצדדים השונים לחשוב בצורה אחרת, בצורה שתוביל שינוי לטובה. בשלב זה, החלו להעלות בדמיון את דמות הקמפיין שלהם. הבלוגרית הידועה, קסניה סובה, שבעצמה סבלה מאלימות ברשת ומגזענות, הגיעה כדי לתת השראה וכדי ללמד אותנו איך לחשוב על קמפיין שיווקי. סובה היא בלוגרית פופולרית בעלת עוקבים רבים. המטרה שלה היא לשנות את דרך החשיבה של ישראלים ביחס לרוסים. ביום ההאקתון הציגה לנו כמה מעבודותיה בהצצה “מאחורי הקלעים”. תודה לך, קסניה!

השינוי מתחיל בי

התוצרים מהיום הפורה הזה היו חגיגה לעיניים. הנה דוגמא אחת: צוות חשיבה מכיתה ז’2 יצרו מודל לחדר שיחה. חדר שיחה הוא מרחב שבו כל מי שנמצאים מוכרחים לשוחח זה עם זה. בחדר יש אחראי, שמכניס פנימה ילדים הסובלים מחרם וילדים אחרים, ביניהם גם יוזמי חרמות. המטרה היא לא רק לדבר, אלא גם להקשיב ולנסות להבין. חברי הצוות הדגישו שזהו מרחב פתוח לוויכוחים, כאשר אין צורך להסכים. היה חשוב להם גם לציין שהחדר מונגש לכיסאות גלגלים.

את היום הזה אי אפשר לסכם, כי הוא רק התחלה של משהו גדול. מבחינתי, היום הזה היה מן הזדמנות נדירה כזו לשמוע מה יש לתלמידים להגיד ולהציע. למדתי מהם, למשל, שחשוב להם שמורים יקדישו שעות חינוך ושיחות לנושא של גניבות בין חברים לכיתה. למדתי גם שלפעמים רק נדמה לנו שאנחנו יודעים באמת מה עובר על בני הנוער, ושהם כן היו מעוניינים שנקשיב. אבל שבאמת באמת נקשיב להם.