חדשנות בחינוךמומלץפדגוגיה

הכשרת מורים  בית ספרית   בנושא SEL   מתוך גישת שלומות המורים

מאת: סיגל אלמי מלמן, מובילת החדשנות הפדגוגית ומנחת ההשתלמות

מנהל בית הספר: מקס סיוון

מתי בפעם האחרונה עצרתם בזמן העבודה לחלום על החלומות שלכם ולדמיין אותם? שלכם ממש.. לא של התלמידים שלכם… לא לצורך שיעור חינוך או שיעור תנ”ך אלא למענכם ממש. לחלום על זמן פנוי  שבו אתם מבלים עם בני הזוג בנחת.. לחלום על פגישה עם חברת ילדות שחיה בחו”ל… לחלום על קורס תפירה. לחלום וגם לבנות תכנית למימוש החלום.

ואיך והאם… העיסוק בחלומות הפרטיים שלנו קשור לפיתוח טובת התלמידים ולטובת בית הספר?

בתיכון לאומנויות ולהייטק על שם שמעון פרס בתל אביב מתקיימת בשנתיים האחרונות הכשרת מורי התיכון בנושא למידה חברתית רגשית. ההכשרה מתקיימת בבית הספר בהנחיה פנימית מתוך ניתוח הצרכים והיכרות מעמיקה של אוכלוסיית בית הספר בזיקה לשלומות המורים.

העשור האחרון במערכת החינוך יצר חשיבה מחודשת על מטרות החינוך שנבחנות שוב ושוב לאורה של המציאות המורכבת והשינויים המהירים שמתרחשים בעולם. אחת המטרות המרכזיות שמערכת החינוך סימנה לעצמה בשנים האחרונות היא ההתייחסות לתלמידים בראייה הוליסטית ושימת הלמידה הרגשית – חברתית במרכז העשייה. טיפוח של מיומנויות חברתיות רגשיות (SEL) נחשב כיום כנדבך חשוב ובלתי נפרד מתהליכי חינוך ולמידה.

להלן ההגדרות מתוך הפרק הראשון של מסקנות וועדת מומחים שהוקמה כדי ללמוד את הסוגיות הכרוכות בלמידה רגשית־חברתית ולנסח המלצות למדיניות ולפעולה:

“בפרק זה נסתפק בהצגה של שתי הגדרות רחבות ועדכניות אלו של חוקרים מובילים:

בהכללה, למידה רגשית־חברתית מתייחסת לתהליך שבו תלמידים לומדים ומיישמים מערך של כישורים חברתיים, רגשיים, התנהגותיים ותכונות אופי הנדרשים להצלחה בבית הספר, בעבודה, במערכות יחסים ובחיים האזרחיים (2019  al et Elias ,   ) .

יכולות רגשיות־ חברתיות הן הכישורים, הידע, העמדות והנטיות הרגשיות־ חברתיות הנחוצים לשם הצבת מטרות, הסדרת התנהגות, בניית יחסים ועיבוד וזכירה של ידע בתוך הקשרים המוכוונים לטיפוח יכולות אלו ( 2017 ,Kahn & Jones.).”

במקביל לתהליך זה, אירועי השנים האחרונות, בהן הקורונה והמלחמה, יצרו  בקרב רבים בחברה התבוננות מזווית שונה על שוק העבודה, על מקום העבודה, על התחושות שמקום העבודה מעניק ועל הערכים שחשובים  להם בחיים. גם מקומות העבודה חשו בשינויים והצטרפו למגמות העולמיות והארציות בנוגע לתפיסות ניהול, אוירה בארגון, יחסים בארגון והתפתחות מקצועית. ארגונים מקפידים לעסוק בחדשנות, משלבים בהתנהלות הארגונית מושגים וערכים של הוגנות ויושרה ובעיקר שמים במרכז את הדאגה לרווחתם הנפשית, הפיסית והמקצועית של עובדי הארגון.

ההכשרה הבית ספרית עוסקת  במורים עצמם על צרכיהם האישיים מתוך העיסוק במגמות של תפיסת ה-   SELבבחינת: “האדם היחיד שנועדתם להיות הוא האדם שאתם מחליטים להיות” (ראלף ולדו אמרסון), חשוב לציין שהיא נולדה מתוך ניתוח צרכי התלמידים והמורים גם יחד. זיהינו שתלמידינו חשים בלבול וקושי בלקיחת אחריות על הלמידה ולעיתים על תהליכים נוספים בחייהם. חשנו בצורך עז לעסוק בפיתוח חוסן נפשי והצבת מטרות, יעדים ותכניות עבודה והחלטנו ליישם את התהליכים על עצמנו בצורה מקבילה.  בהכשרה נעשים קישורים בין העקרונות הללו לעקרונות הפדגוגיים המובילים של בית הספר וקישור לתהליכי הוראה – למידה ברוח SEL  וברוח “שלומות המורים”.

ההכשרה נבנתה בשני רבדים: הרובד ראשון הינו למען המורים עצמם והרובד השני הוא למען התלמידים ובו מתקיים עיבוד ובניית תכנית לתלמידים. ייחוד ההכשרה הוא  בכך שהפעילות אינה נבנית כשהתלמידים הם במוקד הפעילות ומטרתה, אלא מתמקד במורים עצמם. רק לאחר תם התהליך נבנית תכנית על פי צרכי התלמידים מתוך שפע הכלים וההתנסויות ולעיתים היא מקבלת עיבוד שונה מהתהליך שהתקיים במפגש המורים.

איך בא לידי ביטוי הרעיון שההשתלמות נבנתה למען המורים?

טל לאופר, מורה:

“קודם כל זה פשוט כייף!

שונה מהשתלמויות אחרות שעברתי כמורה. הדגש  הוא חברתי ופחות מכוון רק לתלמידים. מרגישים את זה בלב”

העקרון הזה בא לידי ביטוי בשלושה היבטים:

  • כלי ההכשרה: ההכשרה נבנתה בכלים מעולמות כלליים שפותחו בשנים האחרונות בשוק העבודה והתעסוקה, כלים ברוח תהליכים של שינוי עצמי וארגוני: כלים הלקוחים מעולמות המיפוי הארגוני, כלים בהשראת  NLP, כלים מעולם המנטורינג האישי, בהכשרה שולבו סדנאות מייקרינג, פוטותרפיה ועוד

דוגמאות מעשיות:   בתחום החוזקות נבנו מספר סדנאות, חלקן נלקחו מעולם העבודה הכללי ולא בהכרח מהעולם החינוכי, כגון סדנת חמשת הפרחים, או סדנת וולט דיסני. בתחום מיפוי החוזקות, ניתוח הסביבה הפנימית והחיצונית והצרכים  נבנה כלי אישי בהשראת כלי ארגוני SWOT . הכלים נלקחים מהעולמות הכלליים ומעובדים לפי הצרכים והמסגרת של הארגון שלנו.

  • מושאי ההכשרה: המורים חוו והשתתפו בסדנאות כשהם עצמם עומדים במרכז ולא תלמידיהם, עודדנו את הזיקה לתשוקה, לעניין ולאופק ההתפתחותי והאישי של כל מורה.

בנימה אישית, כשדמיינו את החלומות שלנו בעזרת כלי AI   ובעזרת דמיון מודרך, אלו היו החלומות שלנו. כשיצאנו לסדנת פוטותרפיה במרחב הציבורי, קישרנו את המרחב לילדות שלנו ולחיים הפרטיים שלנו וחיפשנו את נקודות החיבור הפרטיות ביותר. אחד המפגשים המרגשים היה יציאה מבית הספר בזמן ההכשרה וסיור בכיכר החטופים בתל אביב. היוזמה נולדה מתוך החשיבות והערך של מעורבות בסביבה הפיסית, התרבותית והחברתית ומכך שהננו  בית ספר בעיר תל אביב. רבים מהמורים העידו שלא היו מגיעים לכיכר ללא הסיור המאורגן בגלל נסיבות שונות של זמן, קושי  רגשי להניע עצמם ליוזמה כזאת ונסביות שונות. הם מצאו בכך הזדמנות מרגשת לקחת חלק, להזדהות עם המשפחות, לחזק באופן אישי  ולחוש באופן בלתי אמצעי את המקום והאירוע. הסיור הזה הוא דוגמה לפעילות שנועדה למורים ולא תתקיים ברובד התלמידים כסיור. ייתכן שחלק מהמורים או המחנכים ישתמשו בחוויות מסוימות או בתוכן שראו וחוו בסיור בכיתות הלימוד מתוך החוויה האישית שלהם אך הסיור כפעילות מורים לא נועד להוות התנסות מקדימה לפעילות תלמידים אלא אך ורק לצורך חווית המורים.

  • המעטפת והניהול של תנאי ההכשרה

ההכשרה מתקיימת בשעות יום העבודה כחלק מהחלטה בית ספרית להקדיש מחצית מיום עבודה אחד בשבוע לפיתוח מקצועי וארגוני כולל. היא נבנתה עם תקציב לכיבוד, לציוד מאורגן  מטעם בית הספר ולפעילות איכותית בזמן נתון. המפגשים מתוכננים מתוך כבוד לזמן המורים, לעומס, לעייפות ולמקצועיות שלהם ומאפשרים יחידת זמן מאורגנת ונעימה לפיתוח מקצועי, היכרות אישית ויצירת קשרים מחודשים וחדשים.

חלק מעקרונות ההכשרה שנבנו בהשראת העקרונות הפדגוגיים של בית הספר הם יציאה מהמרחב הבית ספרי לסיורים במרחב הפיזי הסובב את בית הספר. הסיורים נבנים עם טובי המדריכים, או במקומות ייחודיים בהדרכת המקום ותמיד משולבים  בכיבוד בהתאם למקום ולתקציב ומהווים אירועים מגבשים עם עיניין ותוכן רב.

כיצד נעשה קישור תפיסתי – פילוסופי ומעשי לתפיסה הפדגוגית של בית הספר?

תפיסת בית הספר מתמקדת בקשר חזק לסביבה הפיסית, תרבותית, חברתית ואנושית הסובבת את התלמידים. אנו מטפחים גישה של אקטיביות ויזמות עם דגש על התפתחות אישית, רגשית  וערכית של תלמידינו. כמו כן, מטפחים עומק למידה, מחשבה וכתיבה.  כל ההיבטים הללו באים לידי ביטוי במפגשי ההכשרה. מתוך הגישה הרגשית – אישית שאנו רוצים לטפח, כל מפגש הכשרה נפתח בבירור רגשות, תחושות, תרגילי נשימה  או חוויה חיובית. בכל מפגש המורים חווים את הכלים ברמה האישית, בכל מפגש יש שילוב של כתיבה ואף מחברת כתיבה שמלווה את משתתפי ההכשרה מזה שנתיים. בכל ההכשרות משולבים סיורים וסדנאות מחוץ לבית הספר בהתאם לגישתנו המעודדת הכרת הסביבה, ויצירת חוויה או פעילות משמעותית בסביבת בית הספר או העיר תל אביב.

אני מאמינה שאדם שחווה בעצמו, עובר תהליכים אישיים אמיתיים שקשורים בו עצמו, רואה בעיניו את הדברים, צועד ברגליו בסביבתו, חש בליבו ויוצר בידיו  הוא אדם שיכול לשתף ולייצר חוויות עומק גם לאחרים הסובבים אותו ובוודאי נכון הדבר למאמנים, מנחים, מדריכים ולנו המורים. הדוגמה האישית, השיתוף של חוויות האמת שלנו והניסיון האישי שלנו הוא זה שמביא אותנטיות ועומק לעבודה שלנו ביחד עם התלמידים, ההורים והעמיתים שלנו. מעבר לכך, החוויות האישיות שהמורים חווים ועוברים בהכשרה מהווים מתן מקום אישי אמיתי למורים כבני אדם על כל עולמם הרחב ולא רק על היותם מורים. מקום מסוג זה מחזק את הקשר לעמיתים, יוצר סביבת עבודה נעימה ותחושת מכובדות ושימת לב אישית למורים על כל עולמם. זהו הגשר ליצירת מקום העבודה כקהילה שמשגשגת ודואגת לרווחה האישית והמקצועית. גישה זו תחזק את מקומם של המורים בבית הספר, תפתח פתח ליוזמות והתפתחות אישית  ותגרום לתהליכים המתקיימים להיות טובים ומשמעותיים יותר גם לתלמידים.

אסיים בציטוט של חיה מיכאלי אחת המורות המשתתפות:

“נתת לנו קצת זמן להתבונן פנימה לחיים שלנו! לצאת מהקונכייה”

לעיון נוסף:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001380753 אמון בארגון

https://www.themarker.com/blogs/ravit-oren/2021-10-14/ty-article/0000017f-f8ca-d887-a7ff-f8ee15720000 הקשר בין שלומות והצלחת ארגון

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000169582 אמון בארגון

https://www.manpower.co.il/wp-content/uploads/2022/06/MPG_Thrive_Report_2022_He-Editable-Low-1.pdf מה רוצים העובדים? מהשרדות לשגשוג

https://psycnet.apa.org/doiLanding?doi=10.1037%2Fedu0000187 החשיבות של הכשרת מורים בנושא למידה רגשית חברתית

https://selchallenge.org.il/wp-content/uploads/2021/12/sdtf.pdf למידה רגשית חברתית והקשר לשלומות

טיפוח למידה רגשית־חברתית במערכת החינוך –סיכום עבודתה של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות

עורכים, פרופ’ רמי בנבנישתי וד”ר טלי פרידמן,  תש”ף 2020

https://education.academy.ac.il/Index4/Entry.aspx?nodeId=992&entryId=21231