איך ניצולי שואה יכולים לתמוך בתלמידים עולים? – ביקור בבית “עמך”

איך ניצולי שואה יכולים לתמוך בתלמידים עולים?

תלמידי שבח מופת ותלמידי בית הספר “הצורי” בביקור בבית “עמך” במסגרת פרויקט “חברותא”.

במהלך השנה השתתפה קבוצת תלמידים משכבת ט’ בפרויקט חברותא – פרויקט המשותף עם בית הספר “הצורי” לחינוך מיוחד. המפגש ההטרוגני הזה הינו מיוחד ורב גוני, במיוחד שתלמידים, אשר נבחרו משכבת ט’ לפרויקט הינם בחלקם עולים חדשים מאוקראינה ומרוסיה, ובחלקם הם תלמידים המשולבים מהחינוך המיוחד. לאורך השנה גיליתי בקרב תלמידיי רגישות רבה כלפי הזולת. חיבוקים חמים ואוהבים לתלמידי בית הספר “הצורי”.

מפגש שהתקיים ב- 15 באפריל היה נקודת השיא בסדרת המפגשים שערכנו יחד במהלך השנה. באירוע זה נסענו יחד עם תלמידי בית הספר “הצורי” לבית “עמך”, המעניק תמיכה וליווי לניצולי שואה. המפגש הבין דורי היה מרגש בפני עצמו. הוא החל בנגינה קלאסית ערבה של התלמיד עמנואל קלורפלד, שליוותה אותו טניה וינוגרדוב, המורה למוסיקה. הנגינה העלתה בקרב הניצולים רגשות נוסטלגיים לתרבות העשירה ממנה הגיעו. הרגשות הפכו לפעולה בשטח, כאשר תלמידים פצחו במחול טנגו זוגי- תלמיד וניצול.

 

היה זה רגע מרגש של שימחה המחברת בין הדור הצעיר לדור המבוגר. ממחול עברנו לשירה. זימרנו שירים אשר מוכרים לניצולי השואה וחדשים לדור הצעיר. הפעלה ספורטיבית בליווי מוסיקה קצבית חיברה במעגל אחד שלושה דורות. התלמיד ניקיטה ינצ’וק חימם לנו את הלב כאשר סיפר לניצולי השואה על העלייה שלו מרוסיה, ועל כך שהוא שמח להיות בארץ. הוא זכה לחיבוקים חמים מכל הסבתות, שהתרגשו למראה העלם הצעיר, שהזכיר להם את עלייתם לארץ והתמודדותם עם קשיי הקליטה וההשתלבות. היה זה רגע ששיקף עבורנו עד כמה המפגש הבין דורי יכול לתמוך ולתת כוחות לתלמידים שלנו. במקביל, זכינו לראות עין בעין תהליך המתאר את הישארות עמנו בארץ, את היותנו ניצבים כאומה איתנה. 

כתבה: ריקה סיגלית, רכזת חברתית.