“השכונה שלנו, הסיפור שלנו” – אוהבים סיפורים? ראו יוזמה מרתקת שיצאה מגבולות הכיתה!
תלמידי בית הספר הייטק ואומנויות שמעון פרס יצאו עם מצלמות לראיין את ותיקי שכונות קריית שלום ונווה עופר ולתעד את זיכרונותיהם. הפרויקט הבין-דורי הייחודי יצר מפגש מרגש בין צעירים לקשישים ותערוכה מיוחדת המספרת את סיפורה האמיתי של השכונה.
מאת: אתי חודדי, Hodedieti@gmail.com
בימים שבהם הקשר בין הדורות נדמה כמתרופף, פרויקט מיוחד בשיתוף בית הספר הייטק ואומנויות שמעון פרס והמשרד לשירותים חברתיים שפירא מוכיח שדווקא המפגש בין צעירים לוותיקים יכול ליצור קסם אמיתי. תלמידי כיתה ט’7 חינוך מיוחד ותלמידי ט’4 מגמת קולנוע יצאו השנה למסע מרתק אל זיכרונותיהם של ותיקי השכונה, ויצרו תערוכת דיוקנאות מרגשת המספרת את סיפורם האישי במקום האהוב עליהם ביותר בשכונה.
הפרויקט הבין-דורי הייחודי לקח את התלמידים מחוץ לכותלי בית הספר אל לבה של הקהילה. עם מצלמות ביד ושאלות בלב, הם יצאו לראיין את ותיקי השכונה, לתעד את זיכרונותיהם וליצור סרטונים אותנטיים המשקפים את עושר החוויות והסיפורים שנצברו כאן לאורך השנים.
שיתוף פעולה פדגוגי חברית עם הקהילה
הפרויקט מתאפיין בשיתוף פעולה מרחיב בין מספר גורמים. תלמידי החינוך המיוחד עבדו יד ביד עם תלמידי מגמת הקולנוע, כשכל קבוצה תורמת מהכישורים הייחודיים שלה. החיבור עם האזרחים הוותיקים התאפשר הודות לעבודתן המסורה של העובדות השכונתיות יעל יאיר ולאנה פולק, המשמשות כמדריכות האזרחים הוותיקים.
“הקשר הפורה שנוצר בין מורי בית הספר למדריכות האזרחים הוותיקים הוא הבסיס להצלחת הפרויקט”, מסבירה אתי חודדי. “יעל ולאנה היו מסורות לתהליך ולהצלחת הפרויקט באופן אישי. יחד יצרנו גשר אמיתי בין בית הספר לקהילה.”
נקודת מבט של המורים – אפקט גלים
המורים המלווים את הפרויקט מתרגשים לא פחות מתלמידיהם. “זו לא עוד מטלה לבדיקה,” מסבירה אתי חודדי, מורה לחינוך מיוחד. “זו למידה חיה, אמיתית. התלמידים לומדים כישורי ראיון, עבודה עם מצלמה, עריכת וידאו, אבל הכי חשוב – הם לומדים להקשיב, להתרגש, להתחבר לסיפור האנושי שמאחורי כל פרצוף.”
גם בנימין גליסקי, מורה לקולנוע, רואה את השינוי: “יש כאן משהו קסום. תלמידים שבדרך כלל מתקשים להתמקד במשימות, פתאום הופכים לחוקרים נלהבים. השיתוף בין תלמידי החינוך המיוחד לתלמידי מגמת הקולנוע יוצר דינמיקה מיוחדת – כל אחד תורם מהכישורים שלו.”
בעבור המורים, הפרויקט מייצג הזדמנות יוצאת דופן לראות את תלמידיהם בזווית חדשה. “אני רואה כאן תלמידים שבכיתה נדמים שקטים ומביישנים, ופתאום הם הופכים למראיינים מקצועיים. יש כאן למידה רגשית, חברתית ואקדמית בבת אחת.”
המורים מציינים שהפרויקט מחזק לא רק את הקשר לקהילה, אלא גם את הקשרים בין התלמידים עצמם. “השיתוף בין תלמידי החינוך המיוחד לתלמידי מגמת הקולנוע יוצר חברויות חדשות ומפרק מחיצות“, מוסיפה אתי. “הדבר בונה קהילה גם בתוך בית הספר.”
המטרה המקורית של הפרויקט הייתה לחזק את הזיקה הקהילתית של התלמידים לסביבת בית הספר ולספק במה לוותיקי השכונה לסיפורם האישי. אך התוצאות חורגות הרבה מעבר למטרות הללו.
“התלמידים מגיעים הביתה ומספרים להורים על הפרויקט. פתאום כל המשפחה מתעניינת בהיסטוריה של השכונה. אנחנו יוצרים אפקט גלים שמתפשט הרבה מעבר לבית הספר“, מספרת אתי.
קולות התלמידים
שליו, תלמיד מגמת קולנוע, ראיין את יוסף רפאלוב בבית הכנסת הישן. “הוא הכניס אותנו לבית הכנסת שלו והראה לנו את המקום שבו הוא מתפלל. הוא סיפר על כל השינויים שהמקום עבר, על החתונות ובריתות המילה שראה שם. זה שינה לגמרי את איך שאני רואה את השכונה. עכשיו כל פעם שאני עובר שם, אני זוכר את הסיפור שלו.”
גאיה, תלמידה נוספת, מתארת: “בתחילה פחדתי לגשת לקשישים. חשבתי שלא יהיה לנו על מה לדבר. אבל דווקא ההיפך קרה. פנחס התחיל לספר לי על הפעם הראשונה שראה טלוויזיה בצבע, ואני סיפרתי לו על הטיקטוק. פתאום היינו צוחקים יחד.”
“כשנכנסתי לביתו הצנוע של דויד בן נתן והוא התחיל להראות לי את הציורים שלו, הרגשתי כאילו אני נכנסת למכונת זמן,” מספרת לין, תלמידת ט’7. “פתאום הבנתי שהשכונה הזאת חיה, נושמת, מלאה בסיפורים שאף פעם לא שמעתי.”
תערוכה שמספרת סיפור
החוברת המסכמת את התערוכה מציגה דיוקנאות מרגשים של ותיקי השכונה במקומות האהובים עליהם. כל תמונה מלווה בסיפור אישי, בזיכרון מיוחד, ברגש שקשור לאותו מקום. התוצאה היא פסיפס עשיר של חיים, של זמן שחלף, של שכונה שהתפתחה ושינתה את פניה אך שמרה על נשמתה.
הפרויקט מוכיח שכאשר דורות נפגשים בכנות ובסקרנות, נוצר משהו יפה ומשמעותי. התלמידים לומדים על ההיסטוריה המקומית, מפתחים כישורי תקשורת ויוצרים קשרים חברתיים חדשים. הוותיקים זוכים לבמה לספר את סיפורם ומרגישים שהזיכרונות שלהם חשובים ומוערכים.
זהו פרויקט שמזכיר לכולנו שמאחורי כל רחוב, כל בניין, כל פינה בשכונה – יש סיפור אנושי מרתק שמחכה להיחשף. וכשאנחנו טורחים להקשיב, אנחנו מגלים שהשכונה שלנו עשירה הרבע יותר ממה שחשבנו.
חוברת השכונה שנו הסיפור שלנו תשפה (1)
