״בית התה״ סולם לחלומות

אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי על “בית התה” זה היה בכיתה ז’. אני זוכר שיום אחד הודיעו לנו על הפרויקט הבית ספרי הזה, “בית התה” הוא נקרא. עד אז, ניסיון הכתיבה שלי היה מוגבל בכמה עבודות הגשה וסיפור קצר (מאוד) שכתבתי בעת עלייתי לארץ עם המורה הפרטית שלי ביסודי. כך גם, מיומנויות הכתיבה שלי ואוצר המילים היו נמוכים מאוד; זו הייתה השנה החמישית שלי בארץ. אחד הימים, כשהשעמום עלה על החום הבלתי נסבל שהתחיל כבר בחופשת הפסח, החלטתי לנסות לכתוב משהו. ה-“משימה” הייתה פשוטה, כתבו מה שאתם רוצים. בין אם זה סיפור קצר או שירה. תמונה, ציור, כתבה, כל דבר התקבל. אני התיישבתי על המיטה ופתחתי את המחשב. חיפוש: וורד. פתיחת קובץ חדש. ישבתי מול הדף הלבן במחשבות על מה אכתוב. נזכרתי בפתיחה שפעם ראיתי בספר פנטזיה אחד והתחלתי להקליד. משם הסיפור זרם. הוא לא היה ארוך, הוא לא היה ברמה לשונית גבוהה (כנראה גם לא תקינה), הוא לא העביר מסר חשוב, הוא גם כנראה לא היה מעורר הרבה סקרנות בקרב הקוראים אך הוא היה אמיתי והוא היה התחלה בשבילי. הוא היה הפעם הראשונה שהוצאתי משהו מתוכי, שלי ולבד לגמרי.